The world in my eyes

באלי להכאיב לך ללא הרף

לראות את דמעות ענייך זולגות. מרוב חנק או מרוב כאב זה לא משנה.. העיקר לראות אותך סובלת.

אני אוהב את זה שאת עם מבט מפוחד בעניים, לא יודעת אם את נהנת מזה או לא.

אוחח זה המבט האהוב עליי.. אפשר ממש לראות את הפחד בענייך, יודעת מה עומד לבוא אבל לא יודעת איך הוא מרגיש או כמה כואב הוא יהיה..

באלי לקשור אותך עד כדי כך שלא תוכלי להזיז שום איבר בגופך.

החוסר אונים הזה פשוט נוזל מגופך זה כזה מהמם!!

נראת כזאת מסכנה, כזאת חסרת אונים, כזאת מושפלת.. מלאה ברוק שנוזל מפיך ומריירת על עצמך עם דמעות בעניים.

ואז ורק אז, את תהיי מוכנה לשימוש בובת מין אנושית קטנה שלי:)

שוכב שם על המתקן,

לא יודע מה עתיד לבוא.. גופי פרוס לכבודך, פתוח.. מחכה שתכאיבי לו,

מחכה להרגיש את החום של השעווה על גופי, רוצה להתענג על הכאב הזה, רוצה להרגיש.

רוצה לחוות את הכאב שאני בדרכ זה שמעניק.

האמת שבהתחלה זה היה קצת מחניק.. מרגיש כל טפטוף, כל טיפת חום.. וברגע שהרגשתי את ידך מלטפת אותי הרגשתי כל כך הקלה.. זה היה כואב ומענג בו זמנית.

שהטפטוף עוצר והחום של השעווה שורף את גופי זה פשוט הרגשה נפלאה.

שוכב שם, מתמסר אלייך, נענק מכאב אך גם מתענג עליו,

רוצה שתכאיבי לי עוד, רוצה להרגיש..

ולא להיות רק זה שמעניש.

רק עכשיו מתאושש🫠

אני מכורה לריגושים בלתי פוסקים

לידיים המלטפות והמכאיבות שלך שעושות לי נעים,

אני אוהבת להרגיש אותם על הפנים.

אבל לפעמים אני מחפשת במקומות הלא נכונים..

הריגושים לפעמים חזקים יותר מבפנים גם אם אנחנו לא מתכוונים, וזה פחות מתאים..

באלי אותך, אבל גם באלי הכל.. מרגישה שבאלי את כל העולם לאכול.

הריגוש, הוא כל כך מרגש. אני פשוט מכורה אליו, פשוט לא באלי לקחת ממנו הפסקה..

אבל איך זה שאני כל פעם פשוט מדחיקה!?!

הריגוש מרוקן אותי.. אתה ממלא אותי,

כן.. זה די פטתי.

תקראו לי מפגרת, פטתית.. אבל עמוק עמוק בפנים אני יודעת מי הכי טוב מזיין אותי.

המגע שלך,כל כך נעים.. יותר טוב מכל הריגושים.

אני רוצה לנוח בתוך הכאב הזה שאתה מעניק לי,

גורם לי לרגיעה, שלווה ונחת.

אני רוצה שלא תפסיק להביא לי כאפות בתחת.

אני רוצה להגיע לקיצון, להיות דקה משגעון ושלא תפסיק לזיין לי את הגרון!!

תהיה אכזרי, תהיה משוגע, תהיה כריזמטי.

בבקשה אני מתחננת תהיה דומננטי.. תראה לי כמה אני כלום ושום דבר ליידך, תעמיד אותי במקום..

תראה לי כמה אני שרמוטה חסרת כל היגיון.

אני רוצה שתצחק על גופי, תירק לי בפרצוף ותזכיר לי כמה שאני זונה,

תמחיש לי כמה שאני רק חור שאתה מזיין ולא שום דבר יותר מזה, שזו התכלית שלי.

באלי להתמסר אלייך , לבטוח בך, לדעת שלא תפגע בי, שאתה רוצה את הטוב ביותר בשבילי, דואג לי.

אני זוכרת שסיפרת לי כמה שקט אני עושה בראשך שאתה דואג לי דאדי שלי.

כמה הדאגה שלך אליי היא כמו תרפיה בשבילך.

באלי לנוח בתוך הכאב שאתה מעניק לי,

באלי להיבלע בתוך הכאב הזה ולהתמסר אליו.

תקח את השליטה לידיים שלך, שלא תהיה לי יכולת לזוז או לדבר,

תשתיק את כל מחשבותיי ותן להם לנוח.

תתעלל בי.

תשתמש בי.

תכאיב לי, וחזק.

תשפיל אותי, תראה לי כמה אין לי מילה מולך.

אבל אני רוצה גם שאחריי הכל תחבק אותי חזק, שארגיש עטופה בזרועותייך,

הכי בטוחה בעולם.

שתלטף את ראשי ותתן לי להרגיש כמו נסיכה קטנה🖤

באלי להיות כל כך אכזרי אלייך.. להיות כל כך קר ואכזר אלייך.. להתייחס אלייך כאלו את חור שממלא את צרכיי.

לזיין לך את הגרון בזמן שאת בוכה עם דמעות בעניים ולהיות עם פרצוף קר ואכזר ואפילו מצחקק טיפה .

באלי לסטור לך כל כך חזק שתשמעי צלצולים באוזניים.

באלי שניהיה כמו שתי חיות, טורף נטרף.

אני אטרוף אותך, אני אנשוך אותך.

אני אהיה אכזר וכוחני אלייך.

אני אכניע אותך בעזרת כוחי ואפיל אותך לרצפה ואעשה בך כרצוני.

בובת מין קטנה שלי, את תהיי כל כך חסרת אונים.. יהיה לך פרצוף חמוד ועצוב עם דמעות בעניים ואיפור מרוח על כל פניך העדינות, אוחח זה כזה סקסי…

אני אזיין כל חור שיש לך בגוף.

אני אכאיב לך בכל גופך.

אני מבטיח לך שאחריי הסשן הזה את לא תשכחי אותי ( אולי אפילו תתמכרי).

ולבסוף, אחריי שתהיי כולך עם סימנים בכל מיני צבעים😍

אני אוריד אותך לרצפה, ארים טיפה את ראשך וידפוק יריקה לתוך הפרצוף שלך כדי להזכיר לך כמה שאת אפסה גמורה וסמרטוט הרצפה שלי.

אני אחזיר את ראשך לרצפה בדחיפה,

ואגמור עלייך בזמן שאת שם למטה ואמרח את כל הזרע שלי על גופך.

ואז, אני ארים אותך מן הרצפה. ואחבק אותך חיבוק כל כך חזק ואוהב ואנקה אותך.

אני אנשק אותך בכל גופך ואתן לך את כל החום ואהבה שבעולם קטנה שלי.

אני רוצה שנתפרק ביחד. שנבכה, שתכולל בתוכנו סערת רגשות, שלא נבין מה קרה פה בכלל, אני רוצה את השקט אחריי הסערה הזאת

איתך.

רק חסר מוצץ בפה🥲

רוצה אותך הכי ילדותית שיש, הכי קטנה הכי תמימה.

מפחדת מהלא נודע, בסהכ רוצה מישהו שישמור עליה, שייגן עליה.

להרגיש שאת משנה משהו למישהו בעולם הזה, שלמישהו באמת אכפת ממך.

שאחריי היום הארוך שעבר בעבודה יגיע הביתה, ידאג לך ויאכיל אותך, יקלח אותך, ישחק איתך.

ייתן לך את המקום שלך ואת כל האהבה שבעולם.

וזה השקט שלו, לדאוג לך.

ואת? את לא צריכה לעשות כלום.. פשוט תהיי את.

תני לי את הגישה אלייך

להעביר את ידיי על גופך, ללטף בעדינות את החזה ולהסניף את צווארך.

להפעיל לחץ על גרונך ולשחק בשפתייך הרכות,

לדחוף לך אצבע אצבע ושתמצצי אחת אחת.

אני אוהב את זה שאת מסתכלת עליי במבט סקסי ושובבי, רוצה לטעום עוד ועוד, רוצה לפרוץ את הגבולות ולגלות דברים חדשים שעוד לא ידעת.

כי כזאת את, חרמנית וסקרנית..

אולי גם אמיצה הייתי אומר, רוצה שאכאיב לך שוב ושוב ללא הרף, ללא רחמים.

אך גם אתן לך את כל החום ואהבה שבעולם, אני אנשק אותך ואכאיב לך, אני אכאיב לך. אני אכאיב לך כל כך חזק שעינייך לא יוכלו שלהישאר יבשות.

שקולך יהיה כל כך צרוד מרוב צעקות של חוסר האונים שלך.

אני אתעלל בך עד שתפלי מרגלייך ולא תוכלי לשאת יותר.

אבל כזאת את.. מרצה וסבלנית, נשלטת טיפוסית..

השעה כמעט 23:30, הייתי צריכה להיות בבית כבר ב23:00 או כך אדוני ביקש..

לא ידעתי אם אני צריכה למהר או אם באלי למרוח עוד קצת את הזמן עם החברות, הוא בטוח כועס.

אויש שוב הוא מתקשר..״טוב כנראה שאזוז״ אמרתי לחברות בקול שקט ומפוחד.

״קרה משהו״? הן שאלו, ״לא, האמת שאני קצת עייפה״.

עליתי על המונית, כל הדרך אני חושבת כבר על כמה התחת שלי הולך להיות אדום ושורף..

לא יודעת אם זה יותר מחרמן אותי או מפחיד אותי? או גם וגם בעצם?

אני מגיעה הביתה, פותחת את הדלת ושומעת את הטלוויזיה פועלת ברקע אך הוא לא שם.. ״אתה כאן״? שאלתי בקול טיפה רועד.

לפתע הוא נעמד מולי עם השוט בידו, ואמר: ״איחרת״.

״כן אני יודעת״..

״שוב פעם״

הרגשתי שכל כך איכזבתי אותו.. הרגשתי כל כך אשמה ואכזבה, למה הייתי חייבת לא לשים לב לשעה?? טוב, אולי עכשיו אני אלמד את הלקח שלי..

״תשכבי כאן״.

הוא אמר בטון מציית והצביע על השולחן.

כל כך חירמנה אותי הדומיננטיות שלו, רטובה רק מלשמוע אותו פוקד עליי להעמד דום ולא לזוז:

הוא קשר את ידיי מאחוריי הגב, השליך את גופי על השולחן וקשר את רגליי.

״קדימה, תתחילי לספור 40 הצלפות״.

הוא מתגרה בי ומעביר את השוט על הגוף שלי.. תוהה לעצמי מתי יצליף בי כבר.

״אחת״ אמרתי בקול מבוהל, ״שתיים״, ״שלוש״

״יותר חזק.. אני לא שומע״

ככל שקולי התגבר ככה נהנתי יותר , הרגשתי כל הצלפה והצלפה ונכנסתי לזון משל עצמי, מנותקת לגמרי מהעולם וכל מה שיוצא מפי הוא פשוט צליל, נהנת מכל הצלפה שפוגעת בגופי.

״39 אדוני״ צעקתי בקול רם,

ידעתי שאת הצלפה האחרונה הישבן שלי לא ישכח.. ״40!!!״ צרחתי מכל עמקי נשמתי.

״מממ יופי זונה קטנה שלי, אנחנו רק התחלנו״

הוא אמר בקול מצחקק ומתגרה.

״קדימה עוד 80…״ הוא אמר בקול קר,

הוא ממשיך להצליף בי ואני כבר מרגישה פשוט מעולפת, בקושי מצליחה לעמוד על רגליי, מרגישה שעוד שנייה אני נופלת וצונחת למטה.

הישבן והגב שלי כבר שורפים בטירוף.. אבל עם כמה שאני מרגישה מעולפת, באלי גם שהוא ישתמש כמו שצריך בתחת השורף והאדום הזה וייזין אותי.

הוא סיים להצליף בי, אני לא יודעת כמה כי הפסקתי לספור מזמן.. הוא מוריד את התחתון שלי משתמש בי כמו שצריך וגומר בתוכי, אוחחח ההרגשה הזאת פשוט אלוהית… הוא מתיר את קשריי ואני לא מצליחה לעמוד על רגליי ואני צונחת מטה.. הוא מרים אותי אל עבר המקלחת ומטפל בי כמו שצריך, שוטף אותי ומנקה את פצעיי..

הוא לוקח אותי שוב אל עבר הסלון, מושיב אותי לידו ומלטף את ראשי.

אני קמה ממיטתי ומביטה מבעד לחלון,

הכל מרגיש חסר משמעות,ריק..מרגישה כה בודדה ותוהה לעצמי.מתי אראה אותך שוב אדוני שלי?