ממציאה את עצמי מחדש

למרות הפוסט הקודם (קודם) 

הסנדלרית הולכת יחפה וכו'...  

חייבת לחזור לעשות יוגה

תקופה ממש עמוסה. 

עמוסה בטוב, פשוט מרוב שהיא עמוסה - אני מסיימת את היום מותשת ברמות. 

אין לי כוח או חשק אפילו לאונן. 

מסתכלת על סרטוני פורנו - וכלום. שום דבר לא עושה לי את זה. 

אז אני פותחת תחרות... 

תשלח לי תמונה / סיפור / סרטון - שלדעתך ירטיב אותי. 

מרשה לשלוח דיק פיקס 

בהצלחה 

פגשתי מישהו מהכלוב שמעלה תמונות עירום שלו... 

היה כיף מאוד, בשלב מסוים הפסקנו להיפגש

ואז.. מישהי העלתה תמונה על מפגש שהיה לה עם מישהו מהכלוב - ואני מזהה אותו רק לפי הזין שלו (!!) חחחחחחח 

אין לפוסט פואנטה 

סתם זה הצחיק אותי 

נ"ב 

תיזהרו כשאתם מעלים תמונות שלכם (עירום או שלא) אם אתם מפחדים שאולי מישהו יזהה אתכם 

אני רוצה למחוק את הפרופיל 

והכלוב מביא לי חודש מתנה 

הייתי מעדיפה גיפט קארד כפרה, יש לי מלא הוצאות החודש חחח 

ערומה 

עם יד בין הרגליים 

בעדיפות שהיד לא תהיה שלי 

ממחזרת גברים שכבר הייתי איתם במקום למצוא חדשים .. 

זה כמו ללעוס מסטיק שאין לו כבר טעם 

אני צריכה מסאג' וגמירה 

בלי כרבולים 

בלי נשיקות 

בלי זיוני שכל 

ככה כתבתי לו.

לא דיברנו במשך שנה וחצי בערך.. כל כמה חודשים הוא מנסה את מזלו- בודק מה איתי. בודק את השטח. 

הוא לא מעניין אותי בשום צורה, אין סיכוי לפתח רגשות

אין סיכוי שזה יסבך אותי.

כל מה שהייתי צריכה זה להרגיש ידיים על הגוף שלי, שהם לא שלי. 

והוא יודע לעשות את העבודה. 

זכרתי שאחת הפנטזיות שלו זה שמישהי תזמין אותו כמו שמזמינים וולט.  

אורגזמה דגדגנית 

השפרצה 

אורגזמה פנימית 

רימינג 

כמו תפריט - רק להגיד לו מה אני מזמינה והוא בא לבצע. 

אז זה מה שעשיתי. 

הקצבתי לו שעה.

להגמיר אותי וללכת. 

וכך היה.  

לשחק איתו מרחוק 

חייבת להבין את זה באופן סופי 

האם ביישנות של גבר / הפחד מדחייה - באמת גורמת לגברים לא ליזום?  גם כשמישהי מוצאת חן בעיניהם? 

או

שהוא פשוט לא בעניין שלי? וזה כזה פשוט?  

פעם בכמה זמן אני מתחברת מחדש כדי להתעדכן בבלוגים שעקבתי אחריהם 

ולראות אם משהו השתנה כאן ... (לא השתנה כלום).  

לפעמים אני האויב הכי גדול של עצמי

מחבלת לעצמי באושר ובהצלחה, 

הורסת לעצמי התקדמות שעשיתי 

נופלת שוב להרגלים רעים ולא מקדמים

שמה לעצמי מקלות בגלגלים. 

הכלוב הוא הרגל רע שלי. 

הוא בריחה והימנעות ממה שאני באמת צריכה להתמודד איתו  

איכשהו בשנה האחרונה היו לי לא פחות מ3 קשרים וירטואלים שלא התקדמו לשום מקום. (מכל מיני סיבות, אין צורך לשפוט) 

מכירים את הסדרה love is blind? 

אז כן, אפשר בהחלט להתאהב ולפתח קשר רגשי עם מישהו שמעולם לא פגשת בחיים. (בסדרה הם גם לא רואים איך הם נראים, לפחות כאן יש טלגרם חח). 

רק שזו אשליה.  

מישהו עונה על צורך שאתה ממש זקוק לו עכשיו, אבל זה מרחוק... 

זה נראה ורוד יותר הכל נמצא בתוך בועה.

לא צריך להתמודד עם השגרה, עם הדברים המגעילים והקשים של החיים,

הכל סטרילי. 

זה אמנם מגן עלייך מפגיעה. 

אבל זה גם מונע ממך להתאהב ולחוות דברים בצורה הרבה יותר עוצמתית. 

אין פואנטה לפוסט

גם ככה עוד מעט אשהה שוב את הפרופיל, והכל יימחק גם ככה 

אבל התגעגעתי לפרוק בבלוג באופן אנונימי