אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון

אני רוצה להיות כחומר ביד היוצר.

כמעט גולמית,בלי הגדרות,ללא מצב צבירה.

אני רוצה להרגיש שאין ממני ציפיות. אף אחד לא מתאכזב ממני. אני חופשייה לעשות מה שאני רוצה. וכל מה שנשאר לילגלות זה רק מה.

אין לי כלום משל עצמי. אני רק חומר.

הנשמה שלי מסתובבת לה אי שם. מחפשת גוף. מחפשת שייכות אחרת.

תמיד אני חושבת אם הנשמה שלי הייתה פוגשת גוף אחד. האם היו לו את אותם צלקות ? האם היו לו  אותם חוויות ?

כמעט כל מה שאני יודעת על עצמי עד היום מוטל בספק. הספק הזה לפעמים משחרר אותי, לפעמים הוא מפחיד אותי. לרובהוא מדיר שינה מעיניי.

אני רוצה לספר את הסיפור שלי אחרת. אני רוצה להפסיק לפחד. אני בעיקר רוצה קצת שקט בתוך כל המחשבות. אני כלהזמן מנסה למלא את הריק הזה שיש בפנים. באוכל, בסיגריות, בקניות. רק לא לחשוב. רק לא לחשוב. אני כל הזמן בורחתמהמחשבות.

תמיד מעניין אותי לדעת איפה הנשמה שלי מטיילת לה בלילה. לפעמים אני מבקשת מהשם שלא יחזיר אותה לגוף, שייתן להעוד קצת זמן לטייל לה איפה שבא לה. לנשום אוויר. לרוב זה לא עובד. ובינתיים לעולם היא לא חזרה עם חוויות.

*נ.ב אני מודה לכם על כך התגובות הן מאוד מחזקות אותי ונותנות לי כוחות להמשיך בדרך.