היום אני נפרדת ממך
הגיע הזמן
עבר זמנו בטל קורבנו
אתה זוכר שקניתי אותך ?
במיטב כספי
אחרי שהשחררתי מהצבא
ועברתי למדרשה
היה נמאס לי להתנייד באוטובוסים או בטרמפים
אני זוכרת את הנסיעה הראשונה מהעיר ליישוב
שמתי מוזיקה בפול ווליום
החלונות פתוחים
מעשנת סיגריה
השיער מתעופף על הפנים
הרגשתי חופשייה
הרגשתי עצמאית
הרגשתי באורות
אתה זוכר יום אחרי שקניתי אותך ?
קיבלתי דוח
כהרגלי בקודש
מזל של מתחילים
בכיתי את החיים לשוטר
זה עניין את הסבתא שלו
בדרכי לעבודה לפני שמונה בבוקר
מינוס אלף שקל בבנק
לימדו אותי שזה כפרת עוונות
אתה זוכר שהמזגן שלך אף פעם לא עובד
יש נזילה
לא מוצאים אותה
כל קיץ אותו סיפור
אתה זוכר את הנסיעות לאוניברסיטה
כל יום לוקחת טרמפיסט אחר
מנהלת איתם שיחות על הא ועל דא
בהתחלה הייתי מרצה
לא מעשנת כשיש טרמפיסט
שומעת רדיו קול חי
פתיל שכולה תכלת
היום אני אחרת
כל טרמפ שאני לוקחת אני אומרת מראש
״אני מעשנת ושומעת מוזיקה ושרה אם יש לכם בעיה אל תעלו״
אם עולים ליטאים אני מזהירה אותם שהם עלו על הרכב של רבנו. שמה להם אומן ראש השנה
אם עולים צדיקים עם אוזניים כשרות אני מכבדת במוטי וויס או יעקב שוואקי
אבל בדרך כלל הצעירים עפים על הטרמפים שלי
יוצאים מהרכב באורות
רוצים את המספר שלי
אני תמיד אומרת
ניפגש בטרמפ הבא
כמה מצוות עשיתי איתך
לכמה קברות צדיקים נסענו
דוד המלך,שמעון הצדיק,יוסף הצדיק בשכם,רבי שמעון בר יוחאי והרשימה עוד ארוכה
אתה זוכר את הדייטים שלי ?
את כל הפעמים שאספתי בחורים לדייט
והרגשתי לא בנוח
את כל האכזבות, התהיות, הבירורים והשתיקות.
אתה הפגישה עם מי שלימים היה בעלי
שבטעות נגענו אחד בשנייה ביד
כשהעברתי לו כוס מים בנהיגה
והוא אכל עליי תסביך
אני לא התכוונתי
כבר אז הייתי צריכה לדעת
אתה זוכר את כל ההתבודדויות שלי ?
ההתבודדויות הכי טובות שלי היו אצלך
מדברת עם אבא
בוכה לו את נשמתי
שומעת ארמונו של מלך של ביני
כל אחד יודע שבתוך ארמון רק רצון המלך נעשה
אתה זוכר את החתונה שלי ?
איך החברות שלי קישטו אותך יפה
עם פרחים לבנים סגולים
כתבו עלייך בגיר אחותי כלה
אתה זוכר שחזרנו יחד
מחזיקים ידיים
סוף סוף
אחרי החופה קפאתי מקור
הדלקת לי חימום
בחימום אתה טוב דווקא
הנסיעה ארכה כמו נצח
אתה זוכר את ההתוועדות של חבד
אחרי החתונה הקדושה
בחג החסידות
שהרבי בירך את הכוס משקה של בעלי
ואמר שאני חייבת לשתות הכל
שתיתי חצי כוס של משקה
אין לי מושג איך הגענו הביתה
אתה זוכר את הבוקר הזה
אחרי השבע ברכות
נסעתי לאוניברסיטה שבע בבוקר
לקחתי טרמפיסטים משילה
נכנס בי צבי בעליות אחרי צומת רחלים
הוא לא שרד
אני נלחצתי
החזקתי את עצמי עד שהורדתי את הטרמפיסטים
אחרי שעצרתי בכיתי את נשמתי
כמה דקות אחרי כן
בום שני פנצרים
נכנסתי בדוקרנים
יצאתי מהרכב
אמרתי מזמור לתודה
בשיא השמחה
מאיפה הייתה בי את האמונה הזאת
לאן היא נעלמה
אתה יודע ?
אולי תזכיר לי ?
אתה זוכר את כל הגבעות שנסענו אליהם
איך אני מתתי מפחד בכביש 60
מעוז אסתר גבעת אהוביה קומי אורי
וכמובן גאולת ציון
איפה שחלמת לגור
איפה שהצעת לי להתחתן איתך
בספסל ליד הכרם
איפה שיש רק משפחה אחת
מתוקה מאוד
את כל ההפגנות שנסענו אליהם
את כל ההפצות שנסענו אליהם
את הנסיעות לים
אתה זוכר את הנסיעה לבית החולים
בדרך ללידה שלי
איך נתקענו מאחורי משאית
אני התעצבנתי של החיים
המוזיקה לא הצליחה להרגיע אותי
איך חזרנו הביתה בידיים מלאות
תודה להשם
עם הגוזלית הצדיקה שלנו
אתה זוכר איך כל שבת העמסנו אותך
במלא תיקים ועגלה וסלקל
ולא היה מקום להכניס גפרור
בטח שלא טרמפ
אתה זוכר שלקחתי את הדברים שלי
ואת הבת שלי
ועזבתי את הבית
בכיתי כל הדרך
אתה ניחמת אותי
נזכרתי ברגעים טובים יותר
חלמתי על משהו אחר
עכשיו אני כבר לא אוספת אף אחד לדייט
אני כבר לא מתנצלת
האש שלי תוקד עד ביאת המשיח
תמיד תישאר עלייך
ועליי
היה שלום רכב שלי
לעולם לא אשכח את כל המקומות שלקחת אותי אליהם.
את כל האנשים שהכרתי בדרך.
את המסעות שעברנו יחד.
שיהיה בהצלחה בבית החדש.
