את החברה הכי טובה שלי. הגעת למדרשה באלול. אני כבר הייתי נשואה בחודש שמיני. אבל המשכתי להגיע למדרשה באדיקות. את היית בתחילת התשובה שלך. הגעת לשיעורים עם שמלה קצרה מידי ברגליים ובידיים. חשבתי שהמקום הזה לא בשבילך. אני עדיין חושבת. ראיתי אותך יושבת סיגריה עם הבנות וקינאתי בכן מרחוק.
הכרנו בפורים, ישבנו יחד וגילינו שאנחנו ממש דומות. שתינו בעלות תשובה. יש לנו אותו חוש הומור. מציאות חיים דומה ומורכבת. ותסביכים מפה ועד להודעה חדשה. מאז לא נפרדנו. היינו יושבות כל ערב יחד. מעשנות סיגריות ומדברות על החיים. על אמונה. על גברים. על שידוכים. היית יודעת עליי הכל. חוץ מהקשר עם בעלי כמובן. שיתפנו אחת את השנייה בכל. תמיד ידעתי שיש לך הרבה ניסיון עם גברים. אף פעם לא דיברנו על זה בפתיחות. אני ה״דוסית״ מבינינו. זאת שהתחתנה בתולה. זו שלא שומעת שירים של נגנים לא כשרים. לא הולכת לסרטים. הולכת רק לחוף הנפרד ונכנסת עם בגדים. וכו וכו. את היית אחרת. אהבתי את זה. אבל אני הייתי שנים בתשובה. ואת היית רק בהתחלה. אז ניסיתי לעזור לך למצוא את הדרך שלך. רמזתי לך לא למהר להתחתן. אבל למרות שאת יותר צעירה ממני את היית יותר חכמה מזה. בזכות הניסיון השלילי שלך עם גברים. לא מיהרת להיפגש ולהשתדך. מה שהשאיר לנו הרבה זמן לבלות יחד. בתקופה אחרי הלידה שליע זרת לי המון. את והבת שלי שיחקתם הרבה. ולאט לאט גם שיתפתי אותך במצב עם בעלי.
אחרי שהיינו פרודים. שיתפתי אותך שהאינטימיות בינינו הייתה לקויה. את שיתפת אותי בחוויות שלך עם גברים. את העבר העשיר שלך. בלי להתבייש. אני לא הפסקתי לשאול אותך שאלות ולהתעניין. קינאתי בך שאת מדברת על זה ככה בפתיחות. לא הבנתי איפה זה היה עד עכשיו. את אמרת לי שלא רצית להביך אותי או לגרום לי אי נוחות. דיברנו על הכל. שיתפתי אותך על כל התסכול שיש לי ביחסי אישות עם הפרוד שלי. כמה שאני צמאה למישהו שלא יהיה כל כך פאסיבי, שיהיה לו אכפת מהעונג שלי. כמה אני כמהה למגע של תשוקה. כמה אני מחפשת אינטימיות אחרת. באותה תקופה את כבר יצאתי לשידוכים וסיפרת לי על בחור שיצאת איתו, גם בעל תשובה, שניכם התקשיתם לשמור נגיעה. הקשר נגמר.
אני כבר עברתי מהיישוב וחייתי בנפרד מהגרוש שלי.
אחרי הרבה זמן שלא ניפגשנו ושמרנו על קשר טלפוני הגעתי אלייך. ליישוב. לזכר הימים הטובים.
סיפרתי לך על כל המעבר והקשיים. את שיתפת אותי כמה קשה לך להתגבר על הבחור. ישבנו באוטו כמו תמיד את מעשנת לך ג׳וני ואני מתענגת על הריח ומעשנת באלישאג. את מאוד חמה. את מדברת עם מישהו בטלגרם. שהייתם פעם יחד. נשאר לך ממנו זכרונות טובים לשם שינוי. הוא מנסה לשכנע אותך לבוא אליו. מבטיח לך הבטחות. על גמירות בלתי פוסקות, השפרצות ושאר ירקות. אני משכנעת אותך לא ללכת. את רוצה לראות את האיבר שלו. אני לא מבינה למה. אף פעם לא הבנתי למה גברים עושים את זה. את מספרת לו שאת יושבת איתי ברכב. את צוחקת. אני שואלת אותך מה הוא אמר. את אומרת לי הוא רוצה שנצטלם מתנשקות תמורת התמונה. אני פתאום בלי התלבטות בכלל אומרת סבבה. את מופתעת. אני מופתעת מעצמי.
אני מבקשת ממך לטשטש את הפנים שלי כי בכל זאת אני עם כיסוי ראש. את מבטיחה. את מכוונת את המצלמה. אנחנו צוחקות. מתקרבות. שוב צוחקות. את מניחה יד על הכתף שלי. אני מקרבת את שפתיי אל פיך. את מובילה את הנשיקה. השפתיים שלך רכות ודקות. הבושם שלך נעים. השפתיים שלנו נפרדות. אנחנו שוב צוחקות. את מסתכלת בטלפון ורואה איך אנחנו נראות. אנחנו נראות אש את מפרגנת לנו. את מטשטשת את הפנים שלי ושולחת לבחור. את שואלת אותי איך את מנשקת. אני נבוכה. אבל מפרגנת לך מכל הלב. את החברה הכי טובה שלה. את רוצה ללמד אותי מה לעשות אחרת. את מנחה אותי להרפות את השפתיים ולא להחזיק אותן נוקשות. השפתיים שלנו שוב נצמדות. הפעם זה הרבה יותר ארוך. הרבה יותר מתוק. הרבה יותר רטוב. הלשונות מתחברים. הידיים מחבקות ומלטפות. אנחנו נפרדות. פתאום כבר לא צוחקות. את אומרת לי שהפעם הייתי יותר טובה. את מקבלת הודעה מהבחור. הוא רוצה לראות את החזה שלך. את חמה. אנחנו באמצע שום מקום בשדות של היישוב. חושך מוחלט. את מורידה את החולצה. החזייה שלך לבנה עם תחרה. החזה שלך בינוני ויפה. הפטמות שלך זקורות. את מצטלמת. מוחקת. ושוב מצטלמת. אני בינתיים מסתכלת עלייך. את מקבלת מחמאות מהבחור. הוא מבקש שאני אשחק עם החזה שלך ואלקק לך את הפטמות. את מתביישת לומר לי את זה. אני לוקחת ממך את הטלפון. וקוראת את מה שהוא רשם. את אומרת לי שאת לא רוצה שזה יפגע בחברות שלנו. שלא נעים לך שאני עושה את זה עבורך. אבל נעים לי. לא יודעת להסביר. לעולם לא חשבתי על זה קודם. לעולם לא ראיתי אותך בפן הזה. אבל משהו בי נפתח מאז הפרידה. אני מסכימה. את מפעילה את המצלמה. אני מניחה שתי ידיים על החזה שלך. הוא נעים למגע. את מתענגת. אני ממוללת לך את הפטמות. את נאנחת. אני מרגישה מוזר. אני עושה לך בדיוק את מה שנעים לי. אני מנשקת לך בעדינות את החזה. את הפטמות. מלקקת לאט לאט. מכניסה את כל הפטמה לפה שלי ויונקת אותה בתאווה. את גונחת בהנאה. אני נהנית לשמוע אותך ככה. אני מפסיקה. את ללא מילים. את מתלבשת. את אומרת לי שהיה לך כל כך נעים. שאני עושה את זה מושלם. זה משמח אותי. את מסתכלת עליי אחרת. את מקבלת את התמונה הנכספת. אני מעשנת סיגריה. אני רואה שפתאום התמונה לא מעניינת אותך כל כך. אחרי כל מה שקרה פה לפניי רגע. אני צוחקת מבפנים. אנחנו הולכות לאכול. בדרך את אומרת לי שאת לא רוצה שזה ייפגע בקשר שלנו. שאני ממש חשובה לך. אני אומרת לך שהכל בסדר ואין לך מה לדאוג. את מספרת לי שהיה לך קטע עם מישהי מהמדרשה. פעם אחת בשבת אחת, בחדר שלך , התחכחתם אחת בשנייה. אני מקנאה. איך לא סיפרת לי. את אומרת לי שאיתי נהנית הרבה יותר. אנחנו צוחקות. נבוכות. אנחנו חוזרות לדירה של המדרשה. כבר שתיים בלילה. את רוצה שאני אשן על המיטה שלך ואת תישני על מזרן על הרצפה. אני לא מוכנה בשום אופן. שתינו שוכבות על מזרון ברצפה. החדר חשוך. את מדליקה חימום. את מתקרבת אליי. אנחנו שוב מתנשקות. אני שולחת יד אל עבר החזה שלך. מלטפת אותך. אני שומעת בקול שלך שאת ממש מגורה. אני מלטפת אותך בכל הגוף. את מצטמררת. אני שולחת יד אל עבר חלצייך. את מסירה את התחתונים. אני מרגישה את הרטיבות שלך. זה נעים לי מאוד. משמח אותי. אני מענגת אותך בעדינות. את מכוונת אותי. את נאנחת. אני מנסה להשתיק אותך קצת כדי שאף אחת מהבנות בדירה לא תתעורר. את מבקשת שאגביר את הקצב. אני נהנת להסתכל עלייך ככה. מתענגת. משוחררת. בלי מחשבות. את גונחת גניחות עמוקות, זה כמו שיר לאוזניי. את רועדת. הנשימות שלך נהיות קצרות. אני מרגישה את הדופק בין חלצייך. את מגיעה לשיא העונג. אני ממשיכה להניח את היד בין הרגליים שלך. עד שאת מסדירה נשימה. אני מלטפת אותך. את לא אומרת מילה. אנחנו מתחבקות. את נרדמת. אני רוצה לעשן סיגריה. המחשבה חולפת מהר מהראש. לעזוב את החיבוק הנעים ולצאת אל הקור. אני נרדמת.
בבוקר אנחנו קמות. את אומרת לי כמה שנהנית אתמול. אבל את לא רוצה שזה ייפגע בחברות שלנו. אני מסכימה איתך. אנחנו לא מדברות על זה שוב.
