יש ימים בקיץ שאני ממש סובלת, אני סובלת מחום, אני מזיעה
וכל מה שבא לי זה להתפשט.
אבל תמיד אני נזכרת ביום קיץ אחד חם מאוד.
שממש סבלתי מחום והתבאסתי על הלבוש שלי ופתאום ראיתי בחורה שכמעט לא לבשה כלום והתלוננה שממש חם לה.
אז הבנתי שזה רק בראש שלי כנראה.
כמובן יש את הסצנה המפורסמת בשבאבניקים שבחורה בגופייה בתל אביב שואלת את גדליה אם לא חם לו עם החליפה והוא עונה לה ״בגיהנום יותר חם״. כמובן שזה שטויות אין יותר גיהנום מהעולם הזה.
כשחזרתי בתשובה הדבר שהיה הכי קל לי לקבל על עצמי זה צניעות.
כמי שעברה התעללות מינית בילדות להסתיר את הגוף שלי זה לא היה דבר חדש לי.
כמי שהייתה פוגעת בעצמה גם לא. לעולם לא שורטים. תמיד חולצות רחבות.
לקחתי על עצמי הרבה דברים בבת אחת.
למי שלא מכיר מבפנים קשה מאוד להבין את הניואנסים.
יש כמובן את עניין הגרביונים. שזה סוגייה מורכבת. כל זרם והעניין שלו. יש חולצות עם מפתח צוואר סגור יותר או פחות. עד אחרי המרפק, עד אמצע הזרוע.
צמוד,אדום,בולט, שקוף אסור.
אני לקחתי על עצמי הכל. טוב כמעט הכל.
בקהילה שלנו היה לי חשוב ללכת כמו כולן ולא להתבלט. כמה שיכולתי. כי בתור בעלת תשובה הייתי בולטת. תמיד התלבשתי צבעוני והיה לי חשוב לא לוותר על הטעם שלי. לקח לי הרבה זמן למצוא את עצמי בתוך כל השינויים החיצוניים. הייתי עושה לגרוש שלי מבחנים לפני שהייתי יוצאת מהבית. הייתי לובשת משהו צמוד או בולט באזור החזה והייתי שואלת אותו אם אפשר לצאת ככה. הוא אף פעם לא אסר עליי ללבוש משהו או העיר לי. אבל אני הייתי אוסרת על עצמי.
אבל יש דברים שאי אפשר להסתיר.
לא הרבה יודעים אבל צניעות זה לא רק בלבוש.
יש התנהגות צנועה. דיבור צנוע וכו.
אני אף פעם לא הייתי צנועה באופי שלי. יש לי אישיות בולטת. ״אופי לא צנוע״. אם תשאלו את יושבי בית המדרש. אבל אי אפשר שלא לשמוע אותי. או את הצחוק שלי. כשיצאתי לשידוכים אם בחור היה אומר שהוא מחפש אישה עם אופי צנוע, ישר הייתי פוסלת.
ככה השם ברא אותי. מה זאת אומרת ?
כל הנשים צריכות להיות מופנמות ושקטות ?
כן אני יודעת ככה אתם אוהבים אותנו. כנועות. צייתניות.
אבל אפשר להיות אישה דעתנית ולהתמסר ולהיכנע לגבר אחד .
לכן אני מאמינה שאפשר להיות אישה צנועה במלא דרכים. לווא דווקא חיצוניות.
תמיד היו לי הרבה שאלות על כך. הרי צניעות הלבוש זה עבור גברים בעיקר. אך אם אישה מתלבשת בצניעות והיא עדיין מושכת את תשומת הלב של גברים אז היא לא צנועה ?!
אני מאמינה שהשם לא בוחן אותי ככה. לפי אורך שרוול או חצאית. כתוב שהאדם ירא לעיניים והשם ירא ללבב. אז כן חשוב לי לשמור על הצניעות שלי. אולי עדיין גם חשוב לי להסתיר את הגוף שלי.
אולי גם וגם.
אבל אני כבר לא מעמיסה על עצמי שכבות מיותרות. וויתרתי על הגרביונים. וויתרתי על חצאית בסיס. מידי פעם גם מוצאת חולצות עד המרפק ואני מוותרת על חולצת בסיס. זה משמעותית פחות מעמיס ויותר יפה.
אז אני לא יודעת מה יהיה עוד כמה שנים שאני אצטרך לחנך את הבת שלי להתלבש בצניעות. אבל אני בטוח לא אחנך אותה שהשם שופט אותה לפי איך שהיא מתלבשת.
בינתיים אני אמשיך לסבול בקיץ.
בדיוק כמו כולם.
