אתם מגיעים אל הקניון. את מיד נכנסת לחנות הלבשה תחתונה. בדרך כלל זה לוקח הכי הרבה זמן למצוא בדיוק את מה שהאדון רוצה. המוכרת כבר מכירה אותך. פעם בחודש את מגיעה לפה. מודדת ובוחרת את הפריטים הכי נועזים בחנות. בהתחלה המוכרת הסתכלה עלייך מוזר. בכל זאת בחורה דוסית עם כיסוי ראש קונה ביריות,חזיות ותחתונים שלא משאירים מקום לדימיון. אבל לאט לאט כבר הרגשתי יותר בנוח איתה. המוכרת אישה צעירה, לובשת גופייה שחורה ושורט קצר. החזייה שלה מבצבצת מבעד לגופייה. חזייה שחורה מתחרה. בדיוק מה שאת צריכה. אבל החזה שלה קטן משלך. אתה צריכה חזיות למידות גדולות. בדרך כלל בחנויות להלבשה תחתונה אין מבחר לצמד שדיים גדולים. זה מנעד בין חזיות פשוטות בצבעים שחור לבן וגוף או חזיות סבתא. המוכרת ניגשת אלייך מיד ושאלת אותך אם אתה זקוקה עזרה. את מחייכת במבוכה ומצביעה על החזייה שלה. היא בשיא הטבעיות מורידה קצת את כתפייה שמאל וחוושפת את החזיה שלה.
״כמו זאת ? ״ היא שואלת.
אני מהנהנת בהסכמה.
היא לוקחת אותי ומחפשת לי את המידה שלי.
היא מראה לי חזיית תחרה יפה בצבע וורוד.
אני אומרת לה שאני צריכה בצבע שחור. היא ממשיכה לחפש עד שמראה לי חזייה שחורה עם תחרה בכתפיות. אני מעקמת פרצוף. היא מבינה. ״אני מבינה שאת מחפשת משהו יותר סקסי״. אני מהנהנת ומחייכת במבוכה.
היא ממשיכה בחיפושים. פתאום מגיעה מוכרת אחרת. יותר מבוגרת. מלאת איפור ושיער קצר צבוע אדום. היא ניגשת אליי אותי ״את גברת לוי ?״
״כן ״ אני מהנהנת. מבולבלת.
כבר בחרו לך מה ללבוש. היא מגישה לי שקית סגורה. אני מופתעת.אני הולכת לחדר ההלבשה. פותחת את השקית בעדינות ורואה חזייה שחורה מלאת תחרה. שקופה לגמרי. במידה שלי.
תחתונים חוטיני לבנים. קטנטנים. כמות בד ברמת חוט דנטלי.
ביריות לבנות מתחרה דקיקות,גרבי ברך שקופים.
וקולב שעליו מונחת שמלת כותונת יפהפיה מבד משי נעים. מחשוף עמוק, ארוגה עד הרצפה. בדיוק כמו שהאדון ביקש. התלבושת כל כך יפה. אך גורמת לי להרגיש חוסר ביטחון לרגע.
אני מחייכת במבוכה. אין לי מושג איך אני הולכת ללבוש את זה. כל פעם אני מובכת מחדש מהבגדים שהוא בוחר לי. להרגיש ככה חופשייה, משוחררת חושנית, פתיינית, סקסית. אבל אני מאפשרת לעצמי להרגיש ככה מולו. רק מולו. רק עבורו. אני שייכת לו
אני מודדת את החזייה. אני שמחה שהיא מתאימה לי. החזה שלי נראה יפה בה. הפטמות שלי מתקשות. אני מתרגשת.אני נרטבת.לא יכולה לחכות למגע שלך.
אני לובשת את הבגדים חזרה. קושרת את הכיסוי ראש ויוצאת מתא ההלבשה.
אני ניגשת לקופה.
המוכרת המבוגרת מסתכלת עליי ואומרת: ״זה שולם מראש חמודה. ״
אני מודה למוכרות ונפרדת מהן לשלום.
אני נכנסת אל חנות הנעליים. הפעם איני מבזבזת זמן ומיד ניגשת לקופה: ״האם יש פה משהו על שם גברת לוי ? ״. המוכרתמ בוגרת, עייפה, חסרת סבלנות. היא ניגשת לחפש במחסן.
היא חוזרת ובידה קופסת נעליים.
אני יודעת בדיוק מה נמצא בפנים.
אני פותחת ורואה נעלי עקב 5 ס״מ שחורות מעור.
אני נהנית להריח את הריח הזה.
אני מודדת את הנעליים ומנסה ללכת איתן קצת. אני אישה של שטוח,פשוט. איני נועלת עקבים ומעולם לא נהגתי לנעול עד שאדוני הגיע והפך אתעולמי.
אני מרגישה אותו לצידי בכל רגע ורגע. מסתכל עליי. מחייך לי. בוחן את גופי.
אני יוצאת מן החנות, יורדת במעלית ויוצאת מן הקניון. כשאני מתקרבת אל הרכב אני רואה את הנהג נשען על מכסה המנוע. בידיו שתי כוסות. אני ניגשת. הוא קורא לי : שלום לך, הזמנתי לך את הקפה כמו שאת אוהבת. הוא אומר ומגיש לי אתהכוס. כאילו קורא את מחשבותיי. הוא מיד לוקח את השקיות מידיי ומכניב אותם אל הרכב.
״תודה רבה.״ אני אומרת ומרכינה את הראש.
אני נותנת לדמיון לערפל אותי. האדון מאפשר לי לדבר אך ורק בשביל נימוס. מילים כמו ״תודה״ ״בבקשה״ ״שלום״. הואהסכים אחרי שביקשתי ממנו יפה. כי היה מאוד מצער אותי להרגיש לא מנומסת.
אני מגלגלת סיגריה. נשענת על מכסה המנוע. מברכת ולוגמת שלוק מהקפה, יותר מתוק ממה שאני אוהבת. אבל זה בדיוק מה שאני זקוקה לו כרגע. שואפת את העשן לריאות. הגוף שלי טיפה רועד.מהתרגשות. הנהג מדליק גם סיגריה. שומר על השתיקה. אני תוהה אם הוא מכבד אותי או שמפחד על העבודה שלו. אולי שניהם בעצם.
אני מסיימת. הנהג פותח לי את דלת המכונית. אני נכנסת פנימה ומסתכלת על השעון. השעון מראה 15:38. הזמן עבר מאוד מהר . לא נשאר לך הרבה זמן. אתם מגיעים הביתה. את מודה לנהג. לוקחת את השקיות בחיפזון נכנסת ומיד עולה למעלה אל חדרך. את נכנסת מיד אל האמבטיה.
עכשיו שלב החפיפה.
כמו עוקב אחרייך את מקבלת הודעה מהאדון.
״קטנה שלי,ילדה שלי,אישה שלי,ילדה שלי,שפחה שלי,פרה שלי
הנך יפה רעייתי ומום אין בך
הגידה לי את שאהבה נפשי
מקווה שאהבת את התלבושת שבחרתי עבורך.
אני מתעורר רק מהמחשבה עלייך לובשת אותה.
אני בטוח שאת תיראי בו יפהפיה. את עלית על כולנה. אני כבר יכול להריח אותך. לדמיין את עינייך נשואות אליי כשאת עומדת על ארבע ומחכה. מחכה לי. מתכוננת לקראתי
מחכה לי. שאעטוף אותך, אבעל אותך , יעניק לך כאב,עונג,חיות,כוח. אני מתעורר שוב. הגוף שלי כמהה אלייך. כל היום אני חושב עלייך.
אני מזכיר לך לא לשכוח לעשות את הבדיקה האחרונה לפני השקיעה.
אחרי החפיפה
סרקי את שיערך
בדקי טבור
פטמות
עיניים גבות וריסים
אוזניים
שיניים
נקבים
ציפורניים
אף
הסרת כל התכשיטים
אני מאמין בך צדיקה שלי שאת תעשי את ההכנה הכי טובה שיש עבורי.
אל תשכחי שהגוף הזה שייך לי.
הרגישי אותי. דמייני אותי. בכל תנועה ותנועה בה את מסבנת את גופך. הכניסי אותי לתוכך. שלא אפסיק להיות שם לרגע.
זיכרי לפני מה את מיטהרין
ומי מטהר אתכן
נושק לך במצח.
מצפה לקראתך
באתי לגני אחותי כלה
אני ישנה וליבי ער
קול דודי דופק
פתחי לי
אחותי,רעייתי,יונתי תמתי.
כוסף ומשתוקק אלייך
אדונך. ״
