אני מוחקת את הטלגרם שלי
הגיע הזמן
כחלק מהקבלות שלי על עצמי אחרי יום כיפור
החלטתי שדי. מספיק.
הכרתי פה יותר מידי אנשים רעים, נצלנים, נעלמים,חרמנים ובעיקר שלא מתנהגים כמו בני אדם.
נפגעתי, נעלבתי, כאבתי, בכיתי, נדחתי, התאכזבתי, נגעלתי
קיבלתי תמונות אינטימיות
שלחתי תמונות אינטימיות כדי לרצות
אמרתי דברים כדי לרצות
ניסיתי להילחם על שלי שהרגשתי לא נאמנה לעצמי
בדרך כלל זה גרר פרידה או היעלמות
אחד מהשניים
זה לא שווה את זה
ממש לא מעניין אותי אם זה הדור הזה או האתר הזה או בני אדם בכללי
אני מעדיפה להאמין שיש גם אנשים עם לב טוב
שבאמת אכפת להם
אבל זה מתבשל אצלי כבר תקופה שכל זה לא מגיע לי בשום צורה
מגיע לי הרבה יותר טוב מזה
מגיע לי שאנשים יתייחסו אליי כמו אל בן אדם. כמו אל אישה.
לא כמו חור או זונה או מישהי שאפשר לדפוק ולזרוק
או סתם לנצל אותה עד טיפת המיץ האחרונה ואז פשוט להעלם
כן.
גם זה קרה לי פה.
בסוף אני יצאתי לא בסדר. בהפוך על הפוך שכזה.
אולי בסוף אני אמצא אותו במקום לא צפוי
במקום אחר
ואני אוכל להיות הילדה שלו, הפרה שלו, הכלבה שלו ואולי אפילו האישה שלו
והוא יהיה הכל בשבילי
אז כחלק מתהליך של היכרויות מכאיבות ופשוט מיותרות שבעיקר בזבזו לי את הזמן ולפעמים גם את הכסף לבייביסיטר.
הגיע הזמן שהפעם אני איעלם.
איעלם עם פוסט פרידה והסבר.
איני רוצה להכיר פה אף אחד.
לצערי הרב מאוד. חוץ מדאדי היקר והאהוב שהכרתי פה ואני חייבת לו המון ❤️
אף אחד פה לא שווה את זה.
בינתיים אני פה בשביל הבלוג שלי.
כי נעים לי שיש לי מקום בו אני יכולה לפרוק.
בעולם בו אני מרגישה כל כל לבד.
בסוף גם על זה אני אתגבר.
ואני מאמינה שהזמן יעשה את שלו
והשם יעזור לי
ואוכל לשחרר גם אותו.
אני בינתיים מתפללת על כך
אני עדיין לא שם.
מי שמספיק יקר לי אני אמצא דרך לתקשר איתו.
היה שלום ולא להתראות.
