אני מתעוררת עכשיו במיטה
עם מחשבות כמו תמיד
משוטטת במסך כדי להסיח את הדעת
אני נכנסת למייל שלנו
שלי ושלך
נשארתי בו מסיבות טכניות בלבד
ההודעה האחרונה שקיבלת
אני רואה את הכרטיס שידוכים שלך
לא ממש מעניין אותי מה כתוב שם
העיקר שאתה מאמין לסיפורים שאתה מספר לעצמך
אבל בסוף הכרטיס אני מוצאת שלושה משפטים ששוברים לי את הלב
״יש לי ילדה שאני רואה אותה אחת לשבועיים. ברוך השם כרגע אני יותר בעולם שלי ואני חושב שזה לא אמור להוותו קושי לקשר הבא . כי בעיקר הזמן אני יותר בחיים שלי , וגרושתי מטפלת בילדה .״
יש לך ילדה
שלוש מילים שאומרות הכל
אך עבורך הן לא שוות כלום
אין לי מילים להביע את הצער שאני קוראת את המילים האלו
שחור על גבי לבן
לפעמים איני יכולה להאמין שהתחתנתי עם אדם כל כך מנותק
כל מה שעובר לי בראש זה כמה שזה לא מגיע לה
כמה שאתה לא ראוי לה
כמה שאתה טועה
אתה כל כך טועה
הילדה המתוקה הזאת, חברותית כל כך, מחייכת לכולם
ומשובבת נפש לכל הסובבים אותה
הילדה המתוקה הזאת
שלנו
היא לא קושי
היא לא נטל
היא לא עול
היא מתנה שהשם יתברך ברחמיו המרובים העניק לנו
מאוצר מתנת חינם שלו
ואתה ?
את רק התורם זרע
לא מגיע לך להיקרא אבא
אבא זה מהות
זה דאגה,אכפתיות,אהבה,סמכותיות ובעיקר קשר
ועוד כל כך הרבה רגשות שאתה לעולם לא תבין
אפשר להגיד המון דברים על אבא שלי
הקשר שלנו תמיד יהיה מורכב
אבל הוא היה הווה ויהיה בחיים שלי
ואתה פשוט בדיחה מהלכת
אני לוקחת את זה אישית
אני נפגעת בשביל הבת שלי
כל מה שבא לי עכשיו זה להעיר אותה ולחבק אותה חזק
אני כועסת על עצמי
אני כועסת על השם
כמה שאני רוצה את הכי טוב בשבילה
כמה שאני משקיעה בה את כל הזמן שיש ביכולתי
כמה שחלמתי על בית, שכינה, אהבה, ילדים.
כמה שהחלום שלי התנפץ לרסיסים.
כמה שהמציאות מכה בי כל פעם מחדש
כמה שאני לבד.
