פצעים ונשיקות

מה הייתי לפני שרעדתי על האצבעות שלך?
המוח לא יודע לחשוב בכלל
ואתה מנגן
מנגן אותי עד הקצה
ועוצר רגע לפני
אם תצא העולם יקרוס לתוך עצמו
אתה רק רוצה לשמוע אותי מתחננת
שוכחת איך לדבר אלייך בכלל
ושוב אתה מביא אותי לקצה
אם תעצור
הגוף שלי ישאב אותך אליו
יאכל אותך בשלמותך
רק שתמשיך
עכשיו.
כל יום. כל היום.
לתמיד!
ואתה יודע… ברגע הזה אין צייתנית ממני
אין מסורה ממני
אתה מתקרב ולוחש לי ״שפחת אצבעות קטנה שלי…״
והקצה כבר לא בורח
והמוח נמס מזמן
אדוות רוטטות בנוזל שאני
שלוליות.
💜🐺