לפני 18 שנים. 31 באוקטובר 2006 בשעה 8:35
אתמול בערב, קצת לפני שהחושך ירד
3 ילדים שחורים שיחקו מחבואים.
עמדתי והתבוננתי בהם תוהה
איך בכלל המשחק הזה שרד.
לרגע אחד פתאום כל כך רציתי
להתחבא, ולדעת שיש מי שייחפש.
לומר לך: תעצום עיניים רגע.
מי שעומד מאחוריי ומלפניי ומצדדיי
הוא העומד. ואז להיתפס.
הרגשת? אני יודעת שכן,
כי חלפו בי לרגע צמרמורות.
כמו עטלף במערה, אני צועקת בשקט
שברי מילים כדי לא להיתקל בקירות.
