הסקרנות הרגה את החתול?

אני הכלבה שלך

אני הגורה שלך

אני החפץ שלך

אני הצעצוע שלך

אני החרמנית שלך ובשבילך

אני הזונה שלך

אני השלולית התמידית שלך

אני הרכוש שלך

אני השפחה שלך

אני כלי הקיבול שלך

אני החור בשבילך 

אני שייכת לך 

אני שייכת לך

אני שייכת לך

אני לבד בבית. לובשת כותונת קצרה, ורודה. אני שוכבת בצ'יל על הספה בסלון, הטלוויזיה דולקת ואני משחקת בטלפון. אני שומעת דפיקה בדלת. קמה, מסתכלת בעינית. אתה עומד שם, עם מבט קשוח בעיניים. אני פותחת את הדלת, וישר הולכת לאחור ונעמדת עם ראש מושפל. אתה נכנס לבית באדנותיות, ראש מורם . אתה מניח את התיק שלך על השולחן בכניסה, ואז מניח עוד שקית גדולה. אתה מסתובב, נועל את הדלת. "אני במרפסת" אתה אומר ויוצא. אני רצה להביא לך מאפרה וניגשת אליך החוצה. "שבי". אני מתיישבת לידך, מניחה יד על הירך שלך. אני לא מתקרבת יותר, אני לא אוהבת את הריח של העשן. אתה מסובב אליי את הפנים שלך ונושף עליי את העשן. אני עוצרת נשימה ומחכה שהוא יתפוגג. אתה מתכופף לשולחן לאפר ואומר "למה את לא מחזיקה אותה?" מתרוממת, לוקחת את המאפרה ומחזיקה אותה בשתי ידיים. אתה מפסק רגליים ומצביע על הרצפה. אני מתיישבת מולך על הברכיים, מגישה לך את המאפרה. אתה ממשיך לעשן, מידי פעם מלטף אותי. כשאתה מסיים אתה נעמד. "תראי לי את הבית גורה?" אני מהנהנת בחיוך. אני זוחלת פנימה על ארבע. מראה לך את הסלון. ממשיכה לחדר של אח אחד, ולחדר של האח השני. אתה מסתכל, בוחן. מביע את דעתך על העיצוב. לוקחת אותך לחדר של ההורים שלי. כשאתה נכנס ורואה אותו אתה מחייך. "אנחנו נחזור לפה בהמשך הערב כלבה קטנה, מה לא הראית לי עדיין?". "את החדר שלי" אני אומרת ומחייכת. אני הולכת על ארבע לחדר שלי. אתה נכנס ומסתכל. אני זוחלת לקצה החדר ומתיישבת על הברכיים. אתה בוחן את החדר שלי. נוגע, מסתכל. פותח את הארון, מסתכל על הכריות שלי. "את רוצה שנשכב במיטה שלך?". אני מהנהנת בהתרגשות. "את חמודה. אבל את לא מבינה. אני מחליט מה נעשה, לא את. על ארבע על המיטה!"
אני נעמדת על ארבע באמצע המיטה. אתה מוריד את הראש שלי למזרן, עוצר לי את הנשימה. הכותונת עדיין מסתירה לי את התחת. אתה מתפשט, לאט. מסדר את הבגדים שלך על הכיסא. אני מנסה להתרכז בנשימות שלי, בתנועות שלך. טאחחח כאפה בתחת. טאחחח עוד אחת. אתה נותן לי מלא סטירות בתחת, מחמם אותו. הנשימה שלי נהיית מהירה. הכאב מתחיל להגיע, ואני מתחילה לנוע באי נוחות, שתבין את הרמז ותפסיק. אתה רואה, ומחליט שהפעם לא. אתה ממשיך. חזק. מאדים לי את התחת. אני מתחילה לברוח ממך. אתה מיישר את הטוסיק שלי וממשיך. לא מוותר. לא מלטף. ממשיך להאדים אותו. כל מכה כבר כואבת, אני מתחננת. "בבקשה". "בבקשה". "בבקשה" אני לוחשת. אתה לא מפסיק. הדמעות בעיניים. "בבקשה!". "ככה לא מתחננת כלבה" אתה פוסק. אתה מועך את הראש שלי למזרון. "את מבינה שזה לא בסדר? ש*את* לא בסדר? אתה מבינה כמה אני כועס עלייך?!?!" אני בוכה. מוציאה שביבי מילים מהפה. "עכשיו את תרגישי איך זה צריך להיות!" אני שומעת רעש של ניילון מאחורה. אתה שם קונדום, וחודר לכוס שלי בבת אחת. אני גונחת בטירוף. אתה שולח יד לדגדגן, מוודא שאני מרטיבה את הזין שלך. ברגע שאני רועדת אתה מפסיק. אתה יוצא, ועובר למול תחת שלי. אתה מרטיב את האגודל שלך במיץ כוס, ומרחיב לי את התחת. אחרי כמה סיבובים, אתה מתייצב עם הזין שלך בכניסה. אתה פותח לי את התחת. נכנס בבת אחת עד הסוף. "אעטעעטיעט" אני צועקת ובוכה ומתחננת. "שקט. תקבלי אותי. תנשמי." אתה מוריד יד לדגדגן ומשחק בו, עוזר לי לנשום. אני נרגעת קצת, והטוסיק שלי נפתח. אתה מתחיל להיכנס ולצאת. הבכי שלי הופך לגניחות. אתה מתחיל לזיין אותי בקצב. אני דוחפת את התחת אליך, מקבלת אותך לתוכי. אתה מזיין אותי חזק, עמוק. תופס לי בשיער, מסובב לי את הראש. אתה מסתכל לי בעיניים, במבט שמראה לי כל כך הרבה. כעס, תסכול, געגוע, הנאה. אני מסתכלת אליך בעיניים רטובות, חצי מחייכת חצי עצובה. אתה דוחף את הראש שלי בחזרה למיטה, נכנס עוד קצת וגומר חזק בתוכי. אתה נשכב עליי, ומחבק אותי מאחור. כשאנחנו נרגעים, אתה יוצא ממני בזהירות, מוריד את הקונדום. אני מסתובבת אליך, ונכנסת לחיבוק ענק בין הידיים שלך. אנחנו מתחבקים, ואני בוכה. בכי של געגוע, של שחרור. אני מלטפת אותך בגב, ואתה מלטף אותי. "התגעגעתי אליך ילדה יפה" אתה אומר ומסתכל אליי בחיוך. אני מחייכת חזרה, ומתכרבלת חזק יותר בחיבוק שלך.

אחלה סשן ראשון אי פעם וראשון ואחרון עם האדון;)
אז זה מוקדש לך, אדון יקר. תודה.

קבענו מראש
דיברנו הרבה מראש, סיפרתי לך על עצמי, על הציפיות שלי
חיכיתי שניפגש, להגיע אליך...
כמובן שכל מה שיכל לא להסתדר לא הסתדר - הרכבת שאיחרה, האוטובוס שלא הגיע, הזמן של הסשן שהתקצר עוד לפני שהתחלנו... אבל הגעתי אליך בהצלחה. בדיוק בכניסה לבניין שלך שאלת אותי מה אני, ואני עניתי את התשובה שאני כבר עונה לך יותר משבועיים: הכלבה שלך, הגורה שלך, הילדונת שלך, הצעצוע שלך, החפץ שלך, החורים שלך, השלולית התמידית שלך, החרמנית שלך ובזכותך, בבקשה תעשה בי מה שתרצה אדון.

עליתי אליך עם התרגשות בבטן, חוזרת בראש על ההנחיות - להיכנס, להתפשט, לרדת על הברכיים, לשים כיסוי עיניים ולהגיד לך שאני מוכנה.
מי מדבר על זה שלא הולכים בפעם הראשונה לבית שלו? או שלא שמים כיסוי עיניים לפני שאני בודקת שהגעתי למקום הנכון?! אז אחרי המשברון הזה והאמונה שיהיה בסדר, שמתי את הכיסוי וקראתי לך.

אז זה המצב - אני, על הברכיים, יש לי כיסוי עיניים, שומעת את הצעדים שלך. אתה מתקרב, ואפשר לשמוע שאתה בוחן אותי. הולך מסביבי, מתקרב, מתרחק... לוחש לי באוזן, מלטף לי את השיער, מאחורי האוזניים, בודק אם אני רטובה.. ואני לא זזה. ואז הגיעה השאלה שידעתי שתבוא: "את צמאה?"
"כן אדון" עניתי. "מים רגילים או קרים?" שאלת. "קרים" עניתי. ואז, שמעתי את המקרר נפתח.. איך אתה מוציא משם בקבוק מים ומוזג אותם לקערת מתכת כזו... מניח אותה על הרצפה ואומר לי לשתות. באותו הרגע בערך הרטבתי בתחתונים בפעם השלישית באותן חמש דקות... הידיעה שאתה רואה אותי על הרצפה שותה מקערה ריגשה וחרמנה אותי כל כך...
כשסיימתי, לקחת אותי על ארבע אל הסלון. לא ידעתי כמובן שזה הסלון, וחייבת להודות שלא ציפיתי שתמשוך אותי ככה מהקוקו... אבל האמת שזה חרמן אותי בטירוף ואהבתי את זה.
העלית אותי על שולחן, בסוף עמדתי על ארבע על השולחן באמצע הסלון. קצת ליטפת, קצת מיששת...
ואז הגיע רגע משמעותי עבורי - שאלת אם אני רוצה למצוץ לך את הזין... ממש חששתי מזה כי כמובן שזו פעם ראשונה ומי יודע מה יהיה... אמרתי שכן, ביקשתי, וענית את התשובה שהייתי צריכה לדעת מראש שתענה:"אני לא מספיק מרגיש שאת רוצה".. התשובה שאומרת שאני צריכה לנבוח בשביל לקבל את מה שאני רוצה...
נבחתי. ממש חלש. אמרת: "מה? לא שמעתי" ואני לקחתי עוד נשימה עמוקה ושוב נבחתי. ואז שמעתי את הידיים שלך פותחות את הריצ'רץ' של המכנס, איך אתה טיפה מוריד אותו ושולף את הזין שלך מהתחתונים. תפסת לי בראש, אני פתחתי את הפה ולאט לאט הגעתי אליו. התחלתי מהכיפה - ליקקתי, מצצתי, חקרתי, ניסיתי ללקק לכל האורך שלו, להגיע לביצים. קצת הכנסתי אותו יותר עמוק, ואז עצרת אותי. אמרת שזה מספיק והרמת את הכיסוי עיניים. היה כיף לראות אותך! העיניים שלך מהממות ונהניתי להביט בהן. חייכת, אמרת שלום וכמובן ששוב שאלת מי אני, ואני עניתי "הכלבה שלך, הצעצוע שלך, החפץ שלך, החורים שלך, הילדונת שלך, הגורה שלך, השלולית התמידית שלך, החרמנית שלך ובזכותך". ואז הגיע רגע שהיה סופר מרגש עבורי - הייתי צריכה לבקש שתעשה בי כל מה שתרצה ולקרוא לך אדון בפעם הראשונה. לקחתי נשימה עמוקה, חשבתי על זה עוד רגע, הבנתי שזה מה שאני רוצה, ואז אמרתי את זה. אני בטוחה שהייתי לחוצה בטירוף אבל המבט הגאה שלך באותו רגע היה כל כך מספק...
הושבת אותי על השולחן, התיישבת על הספה מולי וביקשת שאפתח רגליים עד הסוף... ואז שאגע בעצמי. אז נגעתי בעצמי... שיחקתי עם הדגדגן, התחלתי ממש להתחרמן עוד יותר ולראות אותך רק הרטיב אותי עוד... שלחת אצבע לכוס שלי והחדרת אותה קצת... זה היה כל כך קצת!! רציתי עוד! ואז עצרת אותי. אמרת שסיימנו להיום, שעכשיו רק ננוח. פישקת רגליים, ביקשת ממני שאשב על הברכיים ואניח את הראש על הירך שלך. זה היה מושלם. בטירוף. נהניתי מזה ממש, מלדעת שאני שלך, נחה עליך... רציתי עוד ולא ידעתי אם אפשר לבקש... ואז הצעת שאעלה אליך. מי אני שאתנגד?! ישר אמרתי שאשמח ועליתי לנוח עליך. הנחתי את הראש על הכתף שלך, חיבקתי אותך ונרגעתי. באמת מושלם. נהניתי מהליטופים שלך, בזמן שאני מתרפקת עליך. ואז הבנתי שאני רוצה עוד. הכוס שלי רוצה עוד יחס, טוב לי ואפשר להתקדם עוד. אז ביקשתי. מה כבר היה לי להפסיד?
הדבר היחיד שהסכמת זה שאחזור לזין שלך... אז עליתי על ארבע על השולחן שוב, הפעם רואה את הזין הגדול שלך עומד במלוא תפארתו, ופתאום נתקפתי בקצת חשש... איך אני אכניס את הדבר העצום הזה לפה שלי? ניסיתי וניסיתי, בקושי הצלחתי... ואז שלחת יד לראש שלי והתחלת להוביל- מקרב ומרחיק את הראש, מזיין לי לאט לאט את הפה... אני מתחילה כבר להיחנק... ואז בבת אחת משכת אותי עד הסוף:) שם עצרת את זה. שלחת אותי להתארגן כדי שנוכל לסיים וללכת, ואני רק הייתי גרידית ורציתי עוד... אז ביקשתי שוב לשתות. הקערה התמלאה מים שוב, אתה מוריד אותי בכוח על ארבע ואני מסופקת. אני מרגישה את היד שלך על התחת שלי, מורידה את המכנס שכבר חצי לבשתי, מרפרפת לי על הכוס... היו גם כמה ספאנקים נחמדים, למרות שנראלי שיכולתי לשאת בעוד - בכמות ובעוצמה. ואז הגיעה השאלה שהכי לא רציתי לשמוע: "את מושכת את הזמן כדי שלא נסיים?" ואני כמו כלבה טובה עניתי "כן אדון". האמת, לא זוכרת אם ביקשתי סליחה באותו הרגע או לא, אבל גם לא רציתי לבקש סליחה... באמת רציתי עוד...
עוד טפיחה על התחת וחוזרת להתארגן.
וזהו. נכנסנו לאוטו שלך, והתחלנו לנסוע. דיברנו עליי, עליך, על איך צריך לחצות כביש.. אפילו זכיתי לשלוש סתירות בדרך.
חבל שנגמר. זה היה כיף. הרגשתי ועדיין מרגישה שאני מתחילה לגלות עולם חדש, את העולם שבו אני שלך, שבו אני רואה שאתה כותב לי ומרטיבה ישר בתחתונים, שאני חושבת עליך 24/7 מרוב שחדרת לי לראש, שגורם לי לרצות לאונן כל דקה ביום ובעיקר - להמשיך לגלות את העולם הזה, לחקור, לחוות וללמוד.

בסוף דרכינו נפרדו אבל מי יודע מה צופן העתיד...
See you when I see you.

תודה אדון.