הסקרנות הרגה את החתול?

אני לבד בבית. לובשת כותונת קצרה, ורודה. אני שוכבת בצ'יל על הספה בסלון, הטלוויזיה דולקת ואני משחקת בטלפון. אני שומעת דפיקה בדלת. קמה, מסתכלת בעינית. אתה עומד שם, עם מבט קשוח בעיניים. אני פותחת את הדלת, וישר הולכת לאחור ונעמדת עם ראש מושפל. אתה נכנס לבית באדנותיות, ראש מורם . אתה מניח את התיק שלך על השולחן בכניסה, ואז מניח עוד שקית גדולה. אתה מסתובב, נועל את הדלת. "אני במרפסת" אתה אומר ויוצא. אני רצה להביא לך מאפרה וניגשת אליך החוצה. "שבי". אני מתיישבת לידך, מניחה יד על הירך שלך. אני לא מתקרבת יותר, אני לא אוהבת את הריח של העשן. אתה מסובב אליי את הפנים שלך ונושף עליי את העשן. אני עוצרת נשימה ומחכה שהוא יתפוגג. אתה מתכופף לשולחן לאפר ואומר "למה את לא מחזיקה אותה?" מתרוממת, לוקחת את המאפרה ומחזיקה אותה בשתי ידיים. אתה מפסק רגליים ומצביע על הרצפה. אני מתיישבת מולך על הברכיים, מגישה לך את המאפרה. אתה ממשיך לעשן, מידי פעם מלטף אותי. כשאתה מסיים אתה נעמד. "תראי לי את הבית גורה?" אני מהנהנת בחיוך. אני זוחלת פנימה על ארבע. מראה לך את הסלון. ממשיכה לחדר של אח אחד, ולחדר של האח השני. אתה מסתכל, בוחן. מביע את דעתך על העיצוב. לוקחת אותך לחדר של ההורים שלי. כשאתה נכנס ורואה אותו אתה מחייך. "אנחנו נחזור לפה בהמשך הערב כלבה קטנה, מה לא הראית לי עדיין?". "את החדר שלי" אני אומרת ומחייכת. אני הולכת על ארבע לחדר שלי. אתה נכנס ומסתכל. אני זוחלת לקצה החדר ומתיישבת על הברכיים. אתה בוחן את החדר שלי. נוגע, מסתכל. פותח את הארון, מסתכל על הכריות שלי. "את רוצה שנשכב במיטה שלך?". אני מהנהנת בהתרגשות. "את חמודה. אבל את לא מבינה. אני מחליט מה נעשה, לא את. על ארבע על המיטה!"
אני נעמדת על ארבע באמצע המיטה. אתה מוריד את הראש שלי למזרן, עוצר לי את הנשימה. הכותונת עדיין מסתירה לי את התחת. אתה מתפשט, לאט. מסדר את הבגדים שלך על הכיסא. אני מנסה להתרכז בנשימות שלי, בתנועות שלך. טאחחח כאפה בתחת. טאחחח עוד אחת. אתה נותן לי מלא סטירות בתחת, מחמם אותו. הנשימה שלי נהיית מהירה. הכאב מתחיל להגיע, ואני מתחילה לנוע באי נוחות, שתבין את הרמז ותפסיק. אתה רואה, ומחליט שהפעם לא. אתה ממשיך. חזק. מאדים לי את התחת. אני מתחילה לברוח ממך. אתה מיישר את הטוסיק שלי וממשיך. לא מוותר. לא מלטף. ממשיך להאדים אותו. כל מכה כבר כואבת, אני מתחננת. "בבקשה". "בבקשה". "בבקשה" אני לוחשת. אתה לא מפסיק. הדמעות בעיניים. "בבקשה!". "ככה לא מתחננת כלבה" אתה פוסק. אתה מועך את הראש שלי למזרון. "את מבינה שזה לא בסדר? ש*את* לא בסדר? אתה מבינה כמה אני כועס עלייך?!?!" אני בוכה. מוציאה שביבי מילים מהפה. "עכשיו את תרגישי איך זה צריך להיות!" אני שומעת רעש של ניילון מאחורה. אתה שם קונדום, וחודר לכוס שלי בבת אחת. אני גונחת בטירוף. אתה שולח יד לדגדגן, מוודא שאני מרטיבה את הזין שלך. ברגע שאני רועדת אתה מפסיק. אתה יוצא, ועובר למול תחת שלי. אתה מרטיב את האגודל שלך במיץ כוס, ומרחיב לי את התחת. אחרי כמה סיבובים, אתה מתייצב עם הזין שלך בכניסה. אתה פותח לי את התחת. נכנס בבת אחת עד הסוף. "אעטעעטיעט" אני צועקת ובוכה ומתחננת. "שקט. תקבלי אותי. תנשמי." אתה מוריד יד לדגדגן ומשחק בו, עוזר לי לנשום. אני נרגעת קצת, והטוסיק שלי נפתח. אתה מתחיל להיכנס ולצאת. הבכי שלי הופך לגניחות. אתה מתחיל לזיין אותי בקצב. אני דוחפת את התחת אליך, מקבלת אותך לתוכי. אתה מזיין אותי חזק, עמוק. תופס לי בשיער, מסובב לי את הראש. אתה מסתכל לי בעיניים, במבט שמראה לי כל כך הרבה. כעס, תסכול, געגוע, הנאה. אני מסתכלת אליך בעיניים רטובות, חצי מחייכת חצי עצובה. אתה דוחף את הראש שלי בחזרה למיטה, נכנס עוד קצת וגומר חזק בתוכי. אתה נשכב עליי, ומחבק אותי מאחור. כשאנחנו נרגעים, אתה יוצא ממני בזהירות, מוריד את הקונדום. אני מסתובבת אליך, ונכנסת לחיבוק ענק בין הידיים שלך. אנחנו מתחבקים, ואני בוכה. בכי של געגוע, של שחרור. אני מלטפת אותך בגב, ואתה מלטף אותי. "התגעגעתי אליך ילדה יפה" אתה אומר ומסתכל אליי בחיוך. אני מחייכת חזרה, ומתכרבלת חזק יותר בחיבוק שלך.