לי אישית אין כלבלב אמיתי
לאח שלי יש
והוא ביקש ממני לקחת אותו לאילוף
זרמתי איתו
שאוכל לטייל איתו בזמנים שהוא לא…
והבנתי
שאת כל עניין החניקה
והחינוך באמצעות כאב
זה משהו שאני פחות מתחברת אליו
ועדיין
עם גורון
כשסוף סוף לקחתי אומנה
כלב אנושי
הייתי מענישה
גורון התחבר להענשה הזו
לכאב
לתיקונים
אני פחות
יש לי גישה
שמתוך פרס
יש רצון עז יותר לפעול
יש לי אמונה
שזה יחבר את הכלבלב החדש
להיות טוב יותר עבורי
לכן מההתחלה
איפשרתי לחדש
״חופשי״
והוא מאפשר לגבר שבו מקום
הדבר הראשון שהוא רץ לעשות
בחופשי הראשון
זה לנשק אותי
בשפתיים העליונות אלו שעל פניי היפות
וזה הפתיע אותי
מה יש לו לרצות דווקא את האקט הזה.
בהנף יד שלי
הוא עוצר
מתיישר
וממתין להוראה ממני.
מהערב הראשון שלו תחתיי
כשהוא מולי
הוא מחונך
מקשיב מציית ממתין בסבלנות.
לומד
אני אוהבת שיש מוח
🧠 שאפשר ללמד אותו
להיות לשימושי.
וגוף שעושה חשק להשתמש בו.
למה אתם יותר מתחברים נוטפים שלי?
לעונשים או פרסים?
