הספר שאני קוראת עכשיו מאוד מותח ומאוד מעניין
מתחבר לי לכל מיני תובנות ומחשבות שצצו לאחרונה
בשנתיים האחרונות מאז המעבר מתל אביב לצפון אני קוראת המון ברכבת, לפעמים אני ממש מחכה לסיים את העבודה כדי לחזור לספר.
אתמול ניסיתי לכתוב פה משהו אבל יצא לי פוסט מבולגן ולא ברור.. יותר מידי מחשבות שלא הצלחתי לארגן.
אני במין תקופה כזאת שאני מרגישה בה מאוזנת
בלי סערת רגשות
הלב לא נפתח לאהבה כל כך מהר
לא יודעת למה אבל זה המצב
אני יותר נהנת מהלבד שלי עכשיו
ופה ושם מוסיפה איזה תבלין
פחות מתרגשת כרגע מאנשים בחיי ויותר מספרים או תכניות מעניינות וסיפורים
מנסה לא לתת לדברים שקורים להשפיע עליי
רכבת ההרים נעצרה
אני חווה פחות עליות ומורדות חדים ויותר שקט
אני מקשיבה
אני רגועה
מקבלת מה שיש ומסתכלת על החצי כוס המלאה
זה לא תמיד קורה למרות שיחסית אני טיפוס אופטימי, לפעמים מזדחלים להם פה ושם פחדים אבל אני מזיזה אותם הצידה כרגע.
גם ככה יש דברים שקורים שהם כ"כ לא בשליטתי והפחד או החרדה ממש לא יועילו וסתם זו התעסקות מיותרת בדברים שאי אפשר לשנות במילא, אפשר רק לקוות שהכל יסתדר ולזמן את החיובי ולחשוב טוב.
סיני עשתה לי ממש טוב ואני כבר מחכה לחזור אליה שוב.
החלום שלי הוא באמת לא להלחם ולשרוד כל החיים אלא למצוא איזון בין האהבה שלי לטייל בעולם ולא להישחק בעבודה.
אני באמת מאמינה שאני יכולה להצליח לשלב את החופש שאני מייחלת לו ואיכשהו להסתדר כלכלית תוך כדי תנועה.
יש לי אמונה שדברים יסתדרו
שאני במקום טוב
ושאני יכולה להרשות לעצמי לקבל את מה שיש כרגע, גם אם הוא לא הכי מסעיר ומרגש..
הוא בטוח ומרגיע ושקט
ואם אהיה רגועה הכל מסביבי ירגע גם כן.
