פעם בלבלנו בין מיניות לבין אהבה
הסכמנו למיניות
ובלבד שנרגיש אהובים ונאהבים,
אם יש מיניות אז יש אהבה
חשבנו לתומנו,
או תמורת מגע מיני נקבל אהבה...
אפילו מכרנו את גופנו בזול
לכל עובר אורח שמצא חן בעינינו
ונתן לנו אישור להיותנו
דרך מגע כזה או אחר,
היינו מבולבלים וחמודים
אך התשנו את גופנו ואת נפשנו
במפגשים אקראיים
או ממושכים
אשר המהות הגבוהה
משכה ידה מהם,
לא השתתפה,
כי קדושה לא הייתה שם..
אך הם היו חלק
מהמסע שלנו אל עצמנו,
אל האהבה.
והיום אנחנו חכמים
והכרתיים יותר,
מרגישים יותר
ובעיקר מבינים
את קדושת הגוף הנפש והרוח ,
מבינים את החוקיות
העמוקה והרוחנית
של התפתחות קשר אוהב,
אשר מעשה האהבה המקודש
הינו בעיקר התוצאה
של תהליך שלם
בעל שלבים של בנייה,
המתנה, ושימת כוונות.
כי הרי ידוע
ש"מעשה אהבה" המנותק מהלב,
מהרוח ומהנשמה
יפגישנו עוד יותר
עם הבדידות הקיומית
ועם ריק הוויתי.
תיראו,
היצר מושך אותנו באפנו
הנפש בעלת התפיסות האשלייתיות
והילדותיות על אהבה
מסבכת/סיבכה אותנו לעיתים
בקשרים מיותרים ומעייפים,
אך עלינו מדרגה
זכות בחירה התגלתה בפנינו
יש יותר שמירה על השדה האישי
יש יכולת להמתין
יש אמון ואמונה וחיבור לטוב
ויש למידה
ושליחים מבורכים
שמלמדים אותנו
ועוזרים לנו לחזור הבייתה.
כתבה איריס ברקוביץ
(הושאל מהפייסבוק וזה יפה בעיניי)
