אז אחריי תקופה לא מבוטלת של חודש פלוס
של
עבודה בית
עבודה בית
ובאמת היה חודש מאתגר של גיוס עובדים והכשרות על הכשרות
ומלא אנרגיה שיצאה ממני הלאה
כל סופ"ש מצאתי את עצמי מעוכה על הספה
בלי כוח וחשק לצאת ולעשות משהו.
יותר במוזיקה בבית או איזה ספר טוב.
אתמול יצאתי שוב למסיבת בדסמ
וואלה לא נהנתי מי יודע כמה
לא יודעת
אחריי 4 או 5 פעמים שיצאתי לשם
סף הריגוש מלצפות באנשים מסביבי
מסאשנים או מזדיינים לידי במועדון
לא כזה עניין אותי
זה אפילו עשה לי קצת מגעיל
כאילו אני המציצנית שלא רוצה בכלל לראות מה קורה לה שם מול העיניים
כאילו מה זה בכלל עינייני
זה לא עשה לי כלום
גם ה MD לא עבד עליי ולא הרגשתי כלום
והמוזיקה היתה בינונית מינוס
שזה קצת היה מבאס כי לא היה לי את המפלט הזה של לעצום עיניים ולהתמסר למוזיקה להתפרק ולעוף.
אז זה לא קרה הפעם
והאמת שאני לא חושבת שזה המקום המתאים לי.
הייתי מעדיפה מסיבה אלקטרונית טובה או הופעה חיה.
אולי אם היה לי בן זוג והלב היה מרגיש אז היה מרגש אותי לצפות בזה .. לא יודעת..
אני לא מתרגשת
יותר ריגש אותי לצפות בדוקו על חייזרים ועב"מים
וסדרות דוקו על זאבים
בדיוק סיימתי ספר ממש טוב שנקרא 'זאב בודד' וכמו גיבור הספר התחשק לי לחיות עם להקת זאבים פראיים או לפחות להרגיש קרובה לטבע בצורה כזו או אחרת.
בא לי טיול קולינארי בעולם
לטעום מלא טעמים חדשים בפה
לראות נופים חדשים
פחות בא לי לצפות בנשים מתערטלות להם בפומבי נקשרות ונשכבות על הרצפה כמו סמרטוט.
נשים מכופפות על לא יודעת מה חוטפות מכות בישבן בשביל הכיף וגברים שמחדירים להם אצבעות לחלקי גוף אינטימיים ככה מול כולם.
כל תשומת הלב הזו שאנשים מחפשים
לפעמים קצת דוחה אותי.
אני מרגישה מעל הדבר הזה
רוחנית יותר וזה כאילו מושך אותי בכוח חזרה למטה לדברים ארציים
ואתמול הרגשתי בכזו חדות שזה פשוט משעמם אותי, מביך בשבילי, לא קשור אליי בשום צורה.
אז לא נראה לי שאגיע למסיבות האלו יותר.
זה קצת אנטי תזה בשבילי לבילוי כי במסיבות טבע אני מרגישה הכי גבוה שיש. המוח שלי עף והלב שלי דופק חזק ואני מתרגשת מהמוזיקה ומהאנשים היפים והאנרגיה מסביב.
ואתמול הרגשתי אנרגיה שמושכת אותי למטה ולא גבוה. ולא אהבתי את המחשבות המתנשאות שלי באותם רגעים.
אז אני מודה, הייתי קצת party pooper
אבל בסדר.. בקטנה היה גם טוב לשבור שגרה ולהתאוורר.
התעוררתי עם כאב ראש משהו
קפה שני בדרך
להתאפסות מחודשת.
