מצה עם שוקולד (אף פעם היא לא נחצת בול באמצע)
קפה
סיגריה
קוראת פה בלוגים של כל מיני אנשים
מחשבות
בימים האחרונים אני צופה במלא דוקו טבע על כדור הארץ
4 הכחדות של 90 ומשהו אחוז מכל המינים עד שהאסטרואיד פגע בכדור הארץ והשמיד את הדינוזאורים ששלטו 150 מיליון שנים, ההכחדה החמישית במספר.
חיות קטנות שרדו את השואה הזו ..
דינוזאורים הפכו לציפורים
אתמול הרגתי ג'וק ענק שגם שרד את התופת.
בשיא הנונשלנטיות באמצע שיחת טלפון מעצבנת במיוחד עם עובד שלי הנפתי סנדל ומחצתי אותו למוות.
יש לי חופש לכמה ימים.
אין לי מושג מה לעשות בהם.
הייתי כל כך עסוקה בעבודה שהיא פשוט השתלטה לי על החיים. 8 עובדים חדשים. זה קשוח..
ארוחת החג היתה סוריאליסטית
בין מנגל לסלטים , יושבים מסובין
אזעקות ובומים מפלחים את השמיים.
ותמיד אותה מחשבה.. מתי אני כבר אוכל לעוף מפה.
כן. היה כייף עם המשפחה.. לרוב
ועכשיו שקט
אין הודעות, אין טלפונים.. שקט תעשייתי במוח.
קוראת ספר חדש, הוא לוקח אותי לטיול שוב בעולם.
הודו..
אין לי עיניינים רומנטים בחיים ושום געגוע.
הכל בסדר מהבחינה הזאת, אין לי צורך כרגע בדרמות וסערת רגשות. אני עסוקה בדברים אחרים...
כבר חמישה חודשים עברו מהקשר האחרון.
אני בכלל לא חושבת עליו וזה לפעמים מפתיע אותי, אבל אני דיי מרוצה מזה שאלו לא הדברים שמעסיקים לי את המחשבות.
כדור הארץ זה חתיכת דבר.
זה דיי מטורף אם חושבים על זה. מה היה פה וקרה פה ממש לפני 200 מיליון שנים ומאז.
ואיך הטבע מחזיר את האיזון, מרפא את האדמה ואת האוויר.
ואיך האדם רק הורס אותו.
אני מרגישה מנותקת מהדברים שבדרך כלל מעסיקים את רוב האנשים.. אהבה, יחסים, סקס, בדידות, משמעות ...
רוב הזמן חושבת על העבודה, היקום, חלומות שכרגע נראים לי רחוקים אבל אפשריים.
הגיע הזמן לצאת להליכה קטנה ברגל
לנשום אוויר
במזג אוויר לא מהביל.