שנה שלמה מורה לצילום
כיתה י' ויא'
התלמידים הבנים היו מאוהבים בי 🤭
פעם אחת נער מיא' כתב לי שיר וביצע אותו סטייל ראפ כזה מגניב.
נתתי לו את הבמה כמובן וכולם נורא אהבו את השאוו.
וקטפו לי פרחים והציגו אותי בפני חברים חח
חמודים
הייתי מורה מגניבה שלימדה צילום ממש (זו היתה תשוקה שלי באותם זמנים)נתתי להם משימות לצאת בשיעור לצלם ולחזור ולהקרין על הקיר את הכישרון שלהם.
המנהלת פחות אהבה את זה 🤷♂️
שנה אחריי לימדתי בשני בתי ספר שונים
הפעם יסודי א' עד ו'..
הקטנים היו פלסטלינות מתוקות
וכל השאר אינדיאנים חסרי מעצור.
הם אהבו אותי, לא יודעת למה
רוב הזמן הם פשוט עיצבנו אותי 😄
אהבתי ללמד
שנאתי להתעורר מוקדם בבוקר ולהתחיל את היום ברעש ולהיות ברעש מוגזם עבורי במשך כל השעות בכיתה, בחדר מורים, היה לי קשוח.
לחזור הביתה ולתכנן שעות מה לעשות מחר.
היום אני ברעש אחר.
אבל הדברים המדהימים שהילדים יצרו דרך צבעים, עפרונות, פחם, צבעי מים, פנדה וטכניקות מגניבות הם עפו על זה ויצאו דברים פשוט מיוחדים במינם, הכל לימדתי אותם.
עד היום חבל לי שלא צילמתי או צילמתי וזה נעלם עם הזמן.
בכל מקרה החיים לא הובילו אותי להישאר מורה מגניבה לאמנות, המשכורת גם זכורה לי לעוני לא לעניין בכלל. שנתיים שניסיתי להיות מורה.
אחריי השנתיים צצה הזדמנות לטוס לארה"ב
עגלות ים המלח.. 😇
אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת.