צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נקודת מבט ושמה שפיץ

בין רגליה, כרע נפל שכב
שכב אך מה חשב?
בין רגליה כרע נפל
מוחו סוער ומוצא פיו דל
באשר כרע שם נפל שדוד
הרהור עולה תחת עקב חדוד
לפני 20 שנים. 13 ביולי 2004 בשעה 3:59

כל יום זה קורה. השמש עולה אט אט מעבר לגבולות הארץ. המראה אינו כה מרשים כשקיעה. השקיעה מתקשרת לרומנטיקה - אולי בגלל צבעיה האדמדמים או שמא בגלל הבשורה שהיא מביאה למשתוקקים לחשיכה. הזריחה מבשרת על שובו של האור, שובה של התקווה. עוצמתה לא במראה מרהיב אלא בעצם קיומה. תמיד יש תקווה.

@buba@​(נשלטת) - נכון מאוד
תמיד יש תקווה !!!!
לפני 20 שנים
salvia - :)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י