לפני 18 שנים. 13 בינואר 2006 בשעה 14:29
הימים נעים במעגליהם
מבוא האור עד דעיכת הלילה,
החודשים לא יימוגו
עם השנה שהם נושאים מכאן לעד,
עונות חרוזות על חוט, ימי
מחנק ועיוורון, התבהרות וצלילות,
חורף רודף גשם כל עוד רוח באפו.
שנותיי נעות בקו מפותל שאינו
חוזר על עצמו ואינו שב אל עצמו,
ואין לו, אין לו תיקון,
הוא מותיר בצד הדרך
משפט שהחמיץ ומחשבה
שלא הבשילה ומעשה ספק טוב,
ירח כלוא בין בדי העץ,
אפוד מגן בשוחה שחפרתי, איגרת תפילה
ללא מען
ופינה אחת שקטה לספירת געגועים.