צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום חמישי, 24 באוקטובר 2024 בשעה 14:23

דווקא עכשיו

כשאוויר קריר נכנס מהחלון

אני חושבת עליו.

 

על זה שהיה מבין הראשונים

שדיברתי איתו פה

הראשון (מבין אחדים בודדים)

שחדר לי ללב

שהשיחות היו עמוקות

כנות.

 

התקרבת אבל

שמרת על מרחק

נתת לי להציץ

אבל נותרת

מסתורי

 

הראתי לך אותי

מבחוץ כפי שביקשת

מבפנים כמו שרציתי

ושם דווקא שם

 

יודעת שטעיתי

שגיתי

הלכתי לאיבוד

בין נבכי הנפש שלי

לשגעון של הלב

לא מצאתי את האיזון

והברחתי אותך.

 

כל נסיונותיי להתקרב

כשלו.

חלקם בנימוס

חלקם או רובם

בשתיקה רועמת.

 

הלוואי והיית מצליח

להיזכר בטוב

בחצי חיוך

בקול שנשמע לשניות

מעטות, מידי.

 

הלוואי ויכלתי

לזכות בהזדמנות נוספת

לנסות אחרת

ואולי, רק אולי

לקבל חיבוק.

 

 

...אתה יודע מי אתה...

 

-לב-

 

 

לפני שנתיים. יום רביעי, 23 באוקטובר 2024 בשעה 11:30

לפני שנתיים. יום שלישי, 22 באוקטובר 2024 בשעה 23:47

ידעתי שאכנע לו

לפלירטוט

לתשומת לב

להרגשה שמישהו ודווקא הוא

ראה אותי

 

לא חסך במילים

אמר ישירות

כמה אני סקסית בעיניו

כמה הוא נמשך אליי.

 

אני ביישנית

לא אוהבת את הגוף שלי

לא כוסית

ולא משוויצה כי לא מרגישה

שיש במה.

 

הוא גבר חתיך

נאה, מלא סקסאפיל

לא טיפש

קצת מרוחק אבל זה רק

עושה אותו יותר סקסי.

 

הגעתי אליו

לא החלפנו יותר מידי מילים

והתנשקנו. נשיקה לוהטת, תשוקתית

הלשונות רקדו בפה.

מהר מאוד ירדו הבגדים

 

הרגשתי מאוד בנוח איתו

להיות עירומה לגמריי

לעשן סיגריה בזמן שהוא

משחק לי עם הדגדגן

 

הידיים ליטפו

ליקק לי את הצוואר

לחש לי באוזן:" איזה סקסית את"

השכיב אותי על הספה

וחדר אליי

 

הוא זיין אותי בדיוק כמו 

שאני אוהבת

בדיוק כמו שהייתי

צריכה

החלפנו תנוחות, עשינו הפסקה

גמרתי שוב ושוב ושוב

 

הזענו ונצמדנו

התנשקנו

והזדיינו שוב

 

היה לי היסטרי

מנסה שלא לתת לרגשות האשם להיכנס

למחשבות ולהפריע לריחוף שאני חווה.

 

עוד לפני שהגעתי לאוטו

הוא סימס לי

"היה לי ממש כיף" 🖤

עניתי: "גם לי, גם לי".

 

לפני שנתיים. יום שני, 21 באוקטובר 2024 בשעה 14:41

אני אדם של הרגלים

בנאלית אפשר להגיד

(אנאלית פחות).

 

יש לי בר קבוע

מכירה אותם

מכירים אותי.

 

כמוני, גם הוא

קבוע ומוכר.

חתיך, גבוה

קעקועים מבצבצים מהשרוול

ויש לו חברה.

אני מכירה אותה.

 

אחרי כמעט שנה

הוא שם לב אליי

פלירטט, הציע, ביקש

פלירטטתי חזרה 

עם קמצוץ של ריחוק.

 

חשבתי שיעבור לו

שסתם הייתה חרמנות רגעית

אבל לא.

הוא מציע ומתמיד למרות

סירוביי המנומסים שנובעים מלוז

משפחתי צפוף.

 

אני לא רגילה שמביעים בי עניין

אני זו שתמיד רוצה את מה שאי אפשר.

ועכשיו? אפשר?

לפני שנתיים. יום שני, 21 באוקטובר 2024 בשעה 8:15

לפני שנתיים. יום ראשון, 20 באוקטובר 2024 בשעה 20:50

אני ערה מיום שבת בשעה 9 וחצי בבוקר.

כמה עברתי ביומיים האלה. פאק.

כמה אנשים, מילים, חוויות, תהיות

מחשבות.

הגיע זמן לתת לנפש מנוחה

לכבות את המוח

 

לילה טוב.

 

 

לפני שנתיים. יום ראשון, 20 באוקטובר 2024 בשעה 8:40

עדיין לא ישנתי

מאתמול בבוקר

המחשבות לא עוזבות

לא מרפות

תוהה כמה הנפש

יכולה להכיל

 

לא שקט לי

בראש

בלב

בנפש

 

עושה הרבה חשבון נפש

ובו זמנית, תוהה על שם מה

אני זאת אני

תמיד.

 

בטוב 

ברע

ברך

בגס

 

מעטים האנשים שמצליחים

להישאר נאמנים לעצמם

ולשאת בכאב שנלווה לכך.

לפני שנתיים. יום שישי, 18 באוקטובר 2024 בשעה 12:00

"אישה כמעט יפה
לאיש הכמעט אמרה
כדאי שתתעורר, כמעט כבר אור
חלום כמעט גדול
משקיף לתוך נוף כמעט יפה
הוא מתלבש עושה קפה
איש הכמעט
תמיד זה ליד אבל זה לא זה (זה לא זה)
תמיד זה כמעט קורה
אבל אתה איש הכמעט
תמיד כמעט תראה (תמיד כמעט תראה)
תמיד כמעט תחיה
הולך לעבודה
הדרך כמעט קצרה
גם המשכורת כמעט מספיקה
יש לו חבר אחד
כמעט שקרוב אליו
אותו איש הכמעט כמעט אוהב
איש הכמעט (איש הכמעט)
תמיד זה ליד אבל זה לא זה (זה לא זה)
תמיד זה כמעט קורה
אבל אתה איש הכמעט
תמיד כמעט תראה (תמיד כמעט תראה)
תמיד כמעט תחיה
היום כמעט נגמר
ואיש הכמעט חזר
חיבוק כמעט גדול לילדים
והוא כמעט נרדם
ואז הוא כמעט חלם
שחייו כמעט מאושרים
איש הכמעט (איש הכמעט)
תמיד זה ליד אבל זה לא זה (זה לא זה)
תמיד זה כמעט קורה
אבל אתה איש הכמעט
תמיד כמעט תראה (תמיד כמעט תראה)
תמיד כמעט תחיה
אבל אתה איש הכמעט
לך זה לא יקרה (לך זה לא יקרה)
תמיד כמעט תחיה"

 

אביב גפן/ איש הכמעט

לפני שנתיים. יום שישי, 18 באוקטובר 2024 בשעה 7:56

אולי זה בכלל בואו של המחזור

אולי זה כי שוב הוא לא שטף כלים

אולי כי הילדים חירפנו בלילה

אולי כי כבר 8 שבועות מחכה

כמו מטומטמת שייזכר בי

אולי כי לא אמר לי בוקר טוב

אולי כי פשוט נמאס לי.

 

הכל פייק

הכל ריק

הכל חסר משמעות

הכל מתובל באינטרסים

הכל שטוח

הכל סתם.

 

"אנשים מחפשים ומוצאים סיבות
אני נשען על הזוויות
כמו כיסא הפוך בשמש."

 

 

 

 

לפני שנתיים. יום חמישי, 17 באוקטובר 2024 בשעה 15:08

"אף אחד לא עוצם עיניים
אחד לא סופר לאחור על העץ
זה כמו משחק
מחכה בשקט
שלא תמצאו אותי
בזמן שאף אחד
לא מחפש

אף אחד לא תופס ידיים
אני רוצה לברוח
אף אחד לא רודף
זה המשחק
רצה מהר
שלא תתפּסו אותי
בזמן שאף אחד

נשארתי לבד
רכבות לא מגיעות לכאן
כל כך רחוקים
אנחנו כל כך רחוקים

אף אחד לא חורק שיניים
אף אחד לא מתקרב לדבר
זה המשחק
מחכה בשקט
שלא תמצאו אותי
הלוואי והרחוב הזה
היה עיוור

נשארתי לבד
רכבות לא מגיעות לכאן
כל כך רחוקים
אנחנו כל כך רחוקים"