ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום ראשון, 18 באוגוסט 2024 בשעה 14:58

תהיה לי מים חיים
כי בסוף היום אנחנו
יחפים ופשוטים
אם תמשוך אותי אלייך
מעל עננים
בחלומות שלי אנחנו
יחפים ופשוטים

אפילו לא למכור
לחלק בחינם
רק שיקחו את המשקל ממני
זה יותר מדי
וזו תקופה קצת מוזרה
להיות בן אדם
הייתי מוותרת על הגוף
רק נשמה בעולם"

לפני שנתיים. יום שבת, 17 באוגוסט 2024 בשעה 23:51

הדמעות לא יירדו

לנצח

והאמת תלך זקופה

לה ברחוב"

 

 

אביב גפן.

לפני שנתיים. יום שבת, 17 באוגוסט 2024 בשעה 9:41

אף פעם לא מדוייקת

אף פעם לא מספיק

טובה

חכמה

מצחיקה

מנוסה

כמו סטודנטית שסיימה 

תואר 

ומחפשת עבודה

אבל נשללת שוב

ושוב

כי אני לא מספיק

 

 

 

 

לפני שנתיים. יום שבת, 17 באוגוסט 2024 בשעה 8:33

"את היום שונה
את נראית אחרת
את קצת קרובה קצת רחוקה
את אישה קטנה
את כבר לא זוכרת
ילדה עם סרט וצמה

את ידעת דרכו של איש
את לומדת להרגיש
אני מבין מה את חושבת
בואי כמו ילדה קטנה
ראי שכלום לא השתנה
שכמו ילדה את עוד אוהבת"

לפני שנתיים. יום שישי, 16 באוגוסט 2024 בשעה 17:35

לשחרר

לשכח

להבין

לסיים

לסגור את הדלת

לזרוק את המפתח

לעשות ריסטרט

למחשבות

ללב

לרגשות

להתחיל שוב מהתחלה

"כמו לנשום בפעם הראשונה"

יש לנו סיבוב אחד פה

ואני, הטיפשה

מבזבזת אותו

במחשבות על מי שלא חושב עליי

לא רואה ולא מרגיש

 

טיפשה.

לפני שנתיים. יום שישי, 16 באוגוסט 2024 בשעה 8:52

כמה זמן

אפשר לחיות

עם תחושת

מחנק?

 

אוויר שלא נכנס

אוויר שלא מצליח

לצאת

תקוע.

 

בריאות

בלב

בנפש.

 

לא זז

עומד

חוסם

עוצר.

 

כמה זמן

אפשר 

לחיות

בתהיה

בחוסר וודאות.

 

כמה שצריך

כי

צריך.

לפני שנתיים. יום חמישי, 15 באוגוסט 2024 בשעה 14:18

שמישהו יראה

אותי

את הלב

שפועם

מתחת 

לשריון

שלא יפחד

להתקרב

לגעת

ללטף

לנשק

להסתכל בעיניים

ולראות

אותי

את מי שאני

את הטוב

הפחות טוב

וגם את 

הרע

"זה דור שלם של אנשים

שלא אכפת להם כמעט מכלום

עם מי לישון,

מתי לקום ואיפה הזהות שלנו?"

הכל פלסטיק

שום דבר לא 

אמיתי

הכל זול

זמין

זניח

ריקני.

לפני שנתיים. יום חמישי, 15 באוגוסט 2024 בשעה 3:22

אנשים קטנים

שמתחבאים

מאחורי מקלדת

או מציגים מצג שקרי

של מי שהם

מבפנים

וגם מבחוץ

 

 

אנחנו איננו כפי

שהיינו

לפני 10,15,20

שנה

 

לא מבפנים

ולא מבחוץ.

לפני שנתיים. יום רביעי, 14 באוגוסט 2024 בשעה 17:15

בא לי קל

נעים

נח

פתוח

כן ואמיתי.

 

בלי מניירות

בלי אולי

בלי אבל.

 

לדעת לסרב

באותה המידה

שבה צריך לדעת

להיענות, להסכים.

 

לכבד, להתעניין

לרגש, להתרגש

מאדם חדש

שנכנס לחיים.

 

בסופו של יום

כולנו מחפשים

קצת חום אנושי

מגע, חיבוק

חיבור.

 

"ושירים מזכירים לי פנים

שאולי, רציתי לשכח

בטח קנית ת'תקליט 

שאהבתי נורא"

לפני שנתיים. יום שלישי, 13 באוגוסט 2024 בשעה 22:08

אני לא מגדירה

את עצמי

כבעלת אינטואיציה "חריגה"

אבל

אני מרגישה

הכל.

 

כשכועסים

כשמאוכזבים

כשמשקרים

כשמתרחקים.

 

יש כאלה מעטים

שיעזו להגיד 

את אשר על ליבם

הרוב

יהפכו את עורם.

 

האמת 

היא 

בת זונה

מכאיבה, כמו אגרוף

בבטן, לפעמים.

 

אבל היא גם

מפזרת את הערפל

מסירה ספקות

ומשאירה 

את הנפש

להתמודד.

 

מעדיפה, דורשת

מהקרובים אליי

שיגידו את האמת

בכל עוצמה שייבחרו

כל עוד זו האמת

שמדוברת.

 

"וכשישבתי בחברה סנגרתי
היא אחרת אחד על אחד
וכשישבתי אחד על אחד שיקרתי
היא ואני מין מדהים
וכשישבתי לבד לא הבנתי הרי
אני בחור חושב
איך קרה שאני לא צריך דבר חוץ מזה
היא לא הייתה אינטליגנטית בכלל"