לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שישי, 2 באוגוסט 2024 בשעה 15:26

תוהה אם זה יישתלם.

מקווה שכן.

שבת שלום

לפני שנתיים. יום חמישי, 1 באוגוסט 2024 בשעה 20:14

"עייף אותי הרגש צער עמוק
אני כבר כמעט נורמלי
השיר הזה הוא מים
השיר הזה הוא צחוק
השיר הזה די בנאלי

יש בך משהו שונה
משהו לא דומה

נזהרתי מלגעת פחדתי לראות
חששתי מחום שפתיה
עכשיו אני אפטי
עכשיו אני תינוק
עכשיו אני כבר יודע

יש בך משהו שונה
משהו לא דומה"

 

לפני שנתיים. יום חמישי, 1 באוגוסט 2024 בשעה 20:00

אני לא אוהבת את עצמי

לא מספיק

לא כמו שמגיע לי

ומי קובע כמה זה מספיק?

ומי אמר שמגיע לי?

 

מעטות הפעמים

שאשפוט את עצמי לכף זכות

שאחמיא לעצמי

אזרוק מילה טובה

 

אני אקטין

ואשפיל

אעליב

ואזלזל

במי

במה שאני

רק שאתה, עושה את זה יותר טוב.

לפני שנתיים. יום חמישי, 1 באוגוסט 2024 בשעה 18:36

לא משנה

באיזה מילים אבחר

להשתמש כדי לבטא

את הכאב

כאב שאתה גרמת לי

כאב

שאני אפשרתי

לך לגרום לי

 

לא משנה

באיזה מילים אבחר

להשתמש כדי לבטא

את הכעס

שאני מרגישה

כלפיך

 

לא משנה

באיזה מילים אבחר

להשתמש כדי לבטא

את הרכות שבי

שקשה לראות מבחוץ

אבל אתה. אתה. אתה.

ראית מבפנים.

 

לא משנה

אתה כמו טפלון

שום דבר 

לא נדבק, לא נוגע

 

 

לפני שנתיים. יום חמישי, 1 באוגוסט 2024 בשעה 15:44

אתה 

אפס

קטן

שקרן

מניפולטיבי

שחצן

נרקסיסט

פחדן

צבוע

נצלן

ועדיין

הלוואי

והיית רואה

אותי.

לפני שנתיים. יום חמישי, 1 באוגוסט 2024 בשעה 11:15

שואלת את עצמי

עוד שאלה שכנראה

לא אקבל עליה מענה.

 

"אני טס ביום שני

ננסה לקבוע כשאחזור"

 

חזרת? לא חזרת?

תכתוב כשתחזור?

לחכות? עד מתי?

 

להכין עוד נוסח

להודעה קורעת לב

שתוציא אותי

עוד יותר

קטנה ומטומטמת

 

יעזור אם אשפיל את עצמי

יותר ממה שכבר?

 

לפני שנתיים. יום חמישי, 1 באוגוסט 2024 בשעה 10:08

בא לי להתרגש

בא לי להרגיש

בא לי לגעת

להתנשק

להתחבק

לצחוק

 

בא לי שיביעו בי עניין

יביעו סקרנות

בא לי סמים

בא לי אלכוהול

בא לי לא להיות

 

בא 

לי

אותך

אבל בדיוק נגמר המלאי.

 

"כלוםלאקורהפהכלוםלאקורהפה"

לפני שנתיים. יום רביעי, 31 ביולי 2024 בשעה 18:12

חזרתי חרמנית

מסטולה

עייפה

וכלכך חרמנית

 

מרגישה שהתחתון רטוב

שוקלת

ללכת לישון

או לגעת ולספק 

את עצמי

 

הבית שקט

כולם ישנים

נשכבתי על הספה בסלון

התחלתי לגעת

מיששתי את עצמי

 

את השדיים

הפטמות שישר הזדקרו

ליטפתי את הבטן

וירדתי לעבר 

הכוס שסימן לי

שהוא צריך מגע

 

דחפתי לעצמי אצבעות

חזק

עמוק

מרגישה שהרטיבות

מתגברת

יד אחד עסוקה בדגדגן

השניה דוחפת שתיים

שלוש אצבעות

 

ואסור להרעיש

אסור שיישמעו

וזה מגרה אותי עוד יותר

 

כשאני שכובה על הספה

עם חזה חשוף

רגליים פסוקות

לרווחה

 

גמרתי

הלוואי שהיה מי

שיחבק בשניה

שאחרי

שנגמר.

לפני שנתיים. יום רביעי, 31 ביולי 2024 בשעה 11:27

מה יהיה ביום שאחרי?

שכבר לא ארגיש

שלא אחשוב עליך

שאראה אותך

והבטן לא תתהפך

 

איך זה ירגיש

לישון לילה שלם

בלי להתעורר

רק כדי לבדוק

אם אולי כתבת

אם חשבת עליי

בטעות

במקרה

 

אני מפחדת

מהיום בלעדיך

ומהיום שאחריך

לפני שנתיים. יום רביעי, 31 ביולי 2024 בשעה 7:07

עד שייגמר לי הקול

עד שיישרוף הגרון

עד כלות נשמתי.

 

זה יעזור?

להפיג את המועקה

התמידית שתקועה

כמו אבן במשקל 100 טון

על החזה?

 

אצליח לנשום לרווחה

לא אפיח אנחת הקלה

שלא באמת

מקלה