לפני שנתיים. יום שלישי, 30 ביולי 2024 בשעה 23:12
אני אוהבת
להתמסטל
לרחף
לשכח קצת
לחייך בלי להרגיש
אשמה
להתמסר
להרשות לעצמי
בלי להרגיש חרטה, או חרא.
אבל ההשפעה חולפת
הבועה מתנפצת
כמו בועת סבון
והכל חוזר לקדמותו
הלב שלי.
נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שלישי, 30 ביולי 2024 בשעה 11:54
היינו נפגשים
בעולם האמיתי
או הווירטואלי
מנהלים שיח
מסתקרנים
חוקרים
מגלים
נפגשים
מזדיינים עד שלא נותר
אוויר בריאות
אבל אנחנו בגילגול הזה
ונראה שפיספסנו את
הרכבת או האוטובוס
ואני לא נסעתי בתחבצ כבר
20 שנה
עולם משוגע
לך תבין
לפני שנתיים. יום שלישי, 30 ביולי 2024 בשעה 8:26
אני רוצה
מבט בעיניים
חודר
לא מתנצל
בטוח
שיגיד הכל
בדממה מוחלטת
חיבוק חזק
שיכאיב
שיעטוף
שיבטיח
שיהיה בסדר
שיגרום לי להרגיש
פחות
לבד
נשיקה
שתהיה רכה
נעימה
ארוכה
מלאת תשוקה
שתגרום ללב לפעום
מהתרגשות
את כל אלה אני רוצה
אבל המצוי..מספק דברים אחרים.
לפני שנתיים. יום שלישי, 30 ביולי 2024 בשעה 5:33
לרגע,
אולי שניים
להרגיש
מיוחדת
נחשקת
סקסית
נאהבת
טובה
חשובה
לרגע,
להפסיק להרגיש
שאני כלום
חסרת משמעות
חסרת תכלית
מיותרת
אני נוראית
זה מחלחל
לפני שנתיים. יום שלישי, 30 ביולי 2024 בשעה 3:25
התעוררתי למיטה ריקה
הוא לא היה שם
בפעם הראשונה
מזה יותר מעשור
הוא בחר לישון
בחדר של הילדים
העדיף
לישון על מזרון
על הרצפה
מאשר לצידי
כמה מעליב
כמה כואב
לדעת שאדם סולד
ממך עד כדי כך
מתחילה להבין
להפנים
אני נוראית
עד
כדי
כך
לפני שנתיים. יום שני, 29 ביולי 2024 בשעה 16:03
דרך פחדנית
וקטנה, חסרת כבוד
להביע חוסר רצון
חוסר עניין.
עדיפה האמת
הכואבת
השורפת
מאשר הרמיזות, התירוצים
שגורמים לתהות
מה עשיתי לא בסדר
שלא הייתי מספיק
טובה
כנות זה מושג
שלאט לאט
נכחד
הכל פלסטיק מתכלה
חומר ממוחזר
אין כבוד
אין כנות
אין אמת
לפני שנתיים. יום שני, 29 ביולי 2024 בשעה 11:22
ובסוף
המחשבות נודדות
אליך, עליך.
בודקת אולי בטעות
כתבת
חיפשת
תוהה אם
עוברת לך במחשבה
יודעת שלא
מסרבת להבין
להפנים
מסרבת לקבל
זה נגמר
בלי שזכינו להתחיל
אם היה אפשר
לעשות איפוס
למחשבות
לרגשות
לכאב
לפני שנתיים. יום שני, 29 ביולי 2024 בשעה 9:55
קיבלתי מנוי זהב לחגיגות השנה שלי ושל הכלוב.
תוהה אם לחדש
אם נמשיך לדבר
אם נצליח להיפתח
אם נבסס אמון ביננו
אם תישאר
או תברח
אולי אני זו שצריכה להיעלם
אבל אז
האם תרגיש בחסרוני?
האם תתגעגע?
כנראה שלא.
לפני שנתיים. יום שני, 29 ביולי 2024 בשעה 5:20
שתהיה כאן
שתעמוד מאחורי
תזיז את השיער שלי
ותלקק לי את הצוואר
שתתפוס לי את השדיים
ותמעך, חזק, שייכאב
שתרד עם היד שלך
ותרגיש כמה אני רטובה
כמה אתה מרגש אותי
מרטיט, מרעיד
מרגש
אני כמהה למגע
להרגיש אותך
לגלות אם אהיה נעימה לך
לגלות אם תהיה לי נעים
אם תאהב את מה שתטעם
אם אצליח לגרום לך להנאה
אם יווצר חיבור בין הגוף הערום שלי
לגוף הערום שלך
כלכך רציתי שתהיה
כאן.
לפני שנתיים. יום ראשון, 28 ביולי 2024 בשעה 17:05
אני סובל
כבר עשר שנים
פתאום הקיא את המשפט הזה
אני עומדת מולו
וכל מה שאני רוצה
זה שייפער בור מתחתיי
בור עמוק
שחור
בור עם תחתית
שכשאגיע אליה
זה ייכאב
מבחוץ ולא רק מבפנים
אני תוהה
אולי אני מדמיינת
משקרת לעצמי כל בוקר
כבר כמעט 40 שנה
אולי אני לא
מי שאני חושבת שאני
אולי יש סיבה לכל האכזבות
הנטישות
הבית תמיד היה המפלט
המקום הבטוח
שצריכים אותי
נזקקים לי
אוהבים אותי
ופתאום אני הומלסית
אין לי בית
אין משענת
אין לי כלום.
"אני לא מספיק טובה"