|
|
|
כשהכרנו דברת לקונית ואמרת במפורש שאתה אוהב שאני נשואה ושזה יהיה קשר בדסמי בלבד. בלי רגשות בלי זוגיות ובלי כאבי ראש. שמחתי. ואז התחלנו להעמיק ויום אחד זרקת לי שאתה לא יודע מה יותר יפה אצלי היופי הפנימי או החיצוני. נמסתי.
אבל היום אני מבינה שנכנסו רגשות, אז זרקת אותי כמו טיל.
אתה פוחד פחד מוות. וזאת האמת.
לא מפסיקה להרגיש אותך בין הרגליים שלי. אתה גר שם. פתחת מחנה. מחנה אימונים אילופים תחנונים חרמונים.
בעדינות וכוח ובלי יכולת להחליט לחשוב או להתנגד אתה חודר אלי. מחליק אלי פנימה. זה כל כך בעדינות שאני מתחילה לרעוד ולילל מהפחד של מה יבוא אחרי.
הלילה אני הילדה הקטנה שלך. אתה מכאיב לי. אני בוכה.
אתה מכאיב לי רק בגלל שאתה אוהב אותי.
להמתח בבוקר ולגלות שיש לי שקט!!!!!
סוף סוף הקטן בגן 🥰
ואני אש!!!
תענוג
פרפרים בבטן
אני שבדרך הביתה חולמת על סוד שאסור לגלות
שמעתי אותו היום ברדיו.
שיר לזקנים שבינינו.
זוכרת שהייתי רוקדת אותו פעם בהרקדה של בית הספר.
😁I promise to be a good girl
אני עוצמת עיניים ולא שומעת כלום, רק את הלב שלי לוחש לי ממעמקי הגוף.
המקום הבלתי אפשרי בשבילי, הכאוב, המסכן, החלש, זועק לעזרה, וקשה לי, באמת שקשה לי עם הניגודיות שחיה בתוכי.
אני מחזיקה חזק, ולא מאפשרת. מוצאת תחלופות, כשהגוף מאותת לי ״לא!!!״
זאת פעם ראשונה שאני שומעת את הלב שלי מדבר. אני מנסה לקנות אותו אבל הוא מסרב.
אני עושה עבודה. מקווה לנצח את עצמי.
