שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

write or die

לפני 6 חודשים. 16 במאי 2024 בשעה 22:29

את תעצרי שאני מדבר אליך שמעת? (ממשיכה ללכת),

תופס לי בשיער ומושך אותי אחורה, (אני בפוקר פייס)

אתה מדבר לי לאוזן בעצבים, את שמעת מה אמרתי לך?

(לא מגיבה)

לא מעניין אותי שאת כועסת, אם אני מחפש אותך, את עונה לי שמעת ? (לא עונה)

זורק אותי לקיר באחד, ושתי הידיים שלו נדחפות לי לפה.

הוא עמוק בתוך העיניים שלי, שמעת ?? כלבה קטנה. (מהנהנת עם האצבעות בפה שלי).

הוא לא זז רק מסתכל עלי בעיניים נוצצות ורואה איך הרוק שלי זורם בין האצבעות שלו.

בראש שלי אני רואה. אני רואה את החולשה שלו אלי, את הפגיעות. את זה שהוא מאוהב בי ברמות שהוא לא מצליח לאסוף את האובססיה שלו אלי ולשמור על פסון.

מוריד אותי לרצפה וחונק אותי.

חונק אותי מחוסר האונים שלו, ופאק זה עושה לי להרטיב.

הראש המטונף שלו רוצה ללכלך אותי.

הוא מכאיב לי בגוף ואני נכנעת.

הוא רואה שאני מרטיבה וכנועה, אבל בראש שנינו יודעים שהמושכות אצלי.

האובססיה והטירוף שלו אלי גורם לי לשאוב ממנו עוד ועוד.

הוא חודר אלי לאט, העיניים מתגלגלות והיללות באות איתן.

הוא מגביר קצב ולוחש לי…את ילדה מפלצת.

לפני 6 חודשים. 16 במאי 2024 בשעה 16:30

מחר אני ישנה לילה בת״א!

הרגשות מעורבים.

בפעם האחרונה שזה קרה, זה היה ב6.10 וכולנו יודעים לאיזה בוקר התעוררתי ב7.10. 

רצנו בבוקר של ה7.10 מהמלון סאם אנד בלונדי לחניה שלנו, ותל אביב הייתה שוממת! אפוקליפסה! 

הרגשתי בבטן שמשהו רע מאוד קורה. 

בעלה של חברה בכיר בצה״ל, צלצל ואמר שיש חדירה של מחבלים ויורים מהמכוניות, וכל מה שאמרתי לה באותו רגע בלופים זה ״אני נוהגת, אני נוהגת , אני נוהגת״ כי אני יודעת שאני קרת רוח וחמומת מוח ורצוי שאני אנהג במידה וירו עלינו.

כל פעם שהחברה הזאת מגיעה לת״א יש טילים, יש פיגוע, או שקורה משהו נורא. 

איימתי עליה שהפעם זה תיקון! ושתזמן לנו רק דברים טובים! 

 

אז נכון, אני כבר מזמן לא בבראנג׳ה, אאוטסיידרית רצינית. 

אז תעזרו לי !!!! 

לאן יוצאים מחר??

ואיפה אוכלים מחר ??

לפני 6 חודשים. 15 במאי 2024 בשעה 17:27

החיים שלי הם לא החיים שאני חיה בתוך הראש שלי.

לפני 6 חודשים. 15 במאי 2024 בשעה 10:22

אין לי כוחות כברררררררררר

לפני 6 חודשים. 13 במאי 2024 בשעה 18:17

היא צופה אל הבאות..

לפני 6 חודשים. 13 במאי 2024 בשעה 8:24

יום הזיכרון הכי עצוב שהיה למדינת ישראל.

כולנו מרגישים את הכאב הקולקטיבי. 

גם מי שלא היה קשור באופן אישי לאנשים מה7 לאוקטובר 

מרגיש כאילו שברו ממנו צלע.

הכאב הוא בלתי נתפס. 

פילוג העם, האנטישמיות בעולם, וכאב על היקירים שנפלו

והחטופים, בהחלט שבר בנו משהו. 

מקווה לימים של שלווה ואחדות 🙏🏻

לפני 6 חודשים. 12 במאי 2024 בשעה 19:19

שעדיף פשוט לא לדעת 

לפני 6 חודשים. 12 במאי 2024 בשעה 11:46

זה מעיק להסתובב כל היום עם מועקה. 

לפני 6 חודשים. 2 במאי 2024 בשעה 17:09

צעיר

חמוד

שלא אכפת לו שרודים בו (רק אם בא לי ולא כי זה מדליק אותו)

עדיפות לאחד עם ocd

שרוצה רק לשרת ולנקות

אם אפשר שפוי במוחו

ושלא ירצה להסתובב לי כאן בחוטיני ופלאג בתחת

הבלוג מדבר לשני המינים

 

 

 

 

*זהו נשבר לי לשרת את עצמי 

לפני 6 חודשים. 2 במאי 2024 בשעה 10:36

לתעל את האנרגיה שלי לאן שלא צריך