ההליכה מהאוטו לא ארוכה, אבל מספיקה כדי להזכיר לי שאין עליי תחתונים. גם הפלאג לא נתן לשכוח מעצמו, ואני שוב תוהה אם עוברי אורח רואים מהצד שמשהו לא כשורה.
אתה לוקח את היד שלי ומחזיק אותה. המגע שלך נעים ומקרקע – נותן לי להסיח את דעתי. אני מחייכת – זו מחווה קטנה אבל מקרבת. אני כבר כל כך רוצה להגיע, אפילו רק כדי שאוכל להפסיק להעמיד פנים שאני לא מטפטפת.
אנחנו יושבים במרפסת שלך, אתה שוב מעשן ואני מנסה לא להיות מביכה. הרעיון של לשחק אותה קשה להשגה כבר אבוד ממזמן – חייב להיות בזה איזשהו אלמנט של אמינות – אבל בכל זאת הייתי רוצה להשאיר רושם של אדם תבוני (לכאורה). זו מתבררת להיות משימה לא פשוטה.
"אני רוצה להבהיר לך משהו לפני שנתקדם" אתה אומר, בקול קצת רך יותר ממקודם. "אם משהו ממה שאני עושה או אומר לא נעים לך, אם את רוצה לעצור, אם את עייפה או כל דבר אחר – תגידי, אני בלי שאלות עוצר, ואם תרצי לוקח אותך הביתה." אתה מניח את ידך על הלחי שלי והיא גולשת אחורה, לתוך השיער שלי ומעסה את הקרקפת בעדינות. בא לי לגרגר כמו חתול.
"תודה, אני מעריכה את זה" אני אומרת בחיוך. כבר התרשמתי שאני יכולה לסמוך עליך, אבל עדיין שמחתי לשמוע אותך אומר את זה.
אנחנו ממלאים את הזמן שלוקח לך לסיים את הסיגריה בעוד סמול טוק. אני שמחה לגלות שוב שיש לנו על מה לדבר גם בלי קשר למתח המיני, למרות שמאוד קשה להתעלם ממנו. קשה לא להרגיש כמו גבר סוטה שבוהה במחשוף כל השיחה. אני קצת רוצה לגרום לך להפסיק לעשן – רק כדי שלא אצטרך לדחות ככה סיפוקים בהמשך.
אנחנו חוזרים פנימה, אתה מתיישב על הספה, מסתכל עליי ומתחיל לפתוח את הרוכסן. ההוראה שבמבט שלך ברורה, ואני מרגישה כאילו הגיע הזמן לפתוח מתנות יום הולדת. אני מתיישבת על הברכיים לרגליך ובוהה בזין שאתה מחזיק ביד. הוא נראה גדול יותר מבתמונות.
אני מרימה את עיניי אלייך, ומתחננת " אפשר למצוץ? בבקשה?"
"תמצצי"
ברגע זה יכולתי לנצח את הפלאש במהירות. אני יורדת הכי עמוק שאני יכולה, אבל לא מגיעה עד הסוף. אין ברירה – אני אצטרך להתאמן.
אתה בוודאות קורא את המחשבות שלי, אין לי הסבר אחר, כי אתה דוחף את הראש שלי עוד – עד שאני נחנקת, ואז עוד כמה שניות. העיניים שלי מתמלאות דמעות – פאק, אני כל כך אוהבת את התחושה הזו. להביט עליך מלמטה עם פה מלא זין, עיניים דומעות והרגשה ודאית שאני שלך.
"את כל כך יפה ככה, עם הזין שלי בפה" אני כמעט מרגישה את הקול שלך פיזית מלטף את הכוס שלי.
אתה מושך את הראש שלי מהשיער, מוציא את הזין שלך מהפה שלי וקם. לא משחרר מהשיער שלי ומוביל אותי אחריך על ארבע. אני מנסה לעמוד בקצב, לזחול לידך, לרצות אותך. חיכיתי להיות כלבה טובה.
אתה מושך אותי קדימה לעלות על המיטה, וכשאני עולה עליה על ארבע אתה דוחף את הראש שלי למטה.
אני מרגישה את הקצה של הזין שלך בפתח הכוס, ואני כמעט שם – אני כל כך קרובה לקבל את מה שרציתי. השניות האלו מרגישות כמו נצח.
"בבקשה דאדי, תזיין אותי" אני מתחננת.
כשאתה חודר אני מרגישה את הזרם בכל הגוף. כמו סגירה של מעגל חשמלי וזהו, אני כבר לא אחראית למה שיוצא לי מהפה. כנראה לא מילים, היכולת הזו כרגע מושבתת.
זו תחושה שאין לי יכולת להעביר. מקווה שתסלח לי כשאתה קורא את זה, אבל אין לי איך לתאר לך איך זה מרגיש.
לא יודעת כמה זמן זה נמשך או כמה פעמים גמרתי. אני בטוחה שזהו, עוד מעט זה נגמר. אני מוכנה ליפול מסופקת על המיטה, אבל מתברר לי שאני טועה.
מרגישה אותך יוצא, תופס את הקצה של הפלאג ומושך החוצה. התחושה של התחת שלי נפתח תופסת אותי לא מוכנה, ואני מוכנה אפילו פחות להרגשה שלך חודר אליו לאט.
אתה מנסה לשים לי יד על הפה – כנראה שהגניחות שלי נשמעות בהתאם לאופוריה שאני מרגישה. אולי ראוי שארגיש קצת מובכת, אבל באמת שאני לא יכולה. אין מה לעשות – השכנים יצטרכו לפרגן מדי פעם.
גם כאן, אין לי איך להעביר את התחושה חוץ מזה שהרגשתי מלאה. הרגשתי שייכת. הרגשתי כל תא בגוף שלי מתכוונן ומתעצב להיות שלך. קיוויתי כל כך שאתה מרוצה, שאתה נהנה ממני.
אני מרגישה אותך תופס אותי חזק יותר, חודר עמוק יותר וגומר עמוק בפנים. אני רק מתחרטת שאני לא יכולה לראות אותך.
אחרי שאתה יוצא לוקח לי רגע להרים את עצמי, ואני מרגישה אותך מנקה אותי בעדינות. כנראה שאם ג'נטלמן – אז עד הסוף 😊