״אני אוהבת אותך כל כך, זה בלתי נסבל לפעמים״
אני כותבת לו מהמקום הכי אמיתי וכן שיש בלב שלי.
אני לא מצליחה להסביר לו כמה אני אוהבת אותו, כמה אני תלויה בו. נזקקת.
הוא נכנס לחיי בסערה. ברגע שחשבתי שנעלתי את הלב שלי והבטחתי לעצמי שלא אאפשר כניסה לאף אחד… הוא מוטט את כל החומות שבניתי סביבי, וההתמכרות אליו גברה עם כל יום שעבר, עם כל יום שהכרתי אותו יותר, בזכות כל משפט שנכתב, בגלל שהלב שלי רצה משהו שהמוח לא ידע שהוא כל כך זקוק לו… ואז הוא הגיע אלי. מלאך בדמות אדם. המלאך השומר שלי.
התאהבתי בו עוד הרבה לפני שנגעתי בו, וזה נדיר בכל כך הרבה רמות, ואז כשנפגשנו, האהבה תפסה צורה. קיבלה ביטוי בצורה הכי סוערת ונקייה ומלוכלכת ותשוקתית שיכולה להיות. ופתאום אלו לא רק מילים, לא רק פנטזיות, לא רק ציפייה. זה זה. זה הדבר האמיתי. המלאך הזה שהתאהבתי בו נוגע בי, וזה הדבר הכי טוב שנגע בי אי פעם.
הוא יודע בדיוק איפה, איך, מתי, למה וכמה. הוא יודע אותי הכי טוב מכולם. אי פעם. וזה מפחיד.
זה מפחיד לגלות את זה, כי עכשיו שאני יודעת מה יש לי בידיים, נורא מפחיד לדעת שלאבד אותו יהיה אחד הדברים הכי טרגיים בחיים האלו.
אם הוא היה יכול להביט בי דרך המסך כשאנחנו מתכתבים או להיות אולי זבוב על הקיר, היה מבין שהחיוך שלי שייך לו. שהצחוק שפורץ ממני הוא הכי אמיתי. ששמור רק לו. שיש רגעים שזולגות ממני דמעות כשאנחנו יודעים שנצטרך להסתגל למציאות אחרת, בידיעה שלמה ובוגרת שאגדה יפה כמו שלנו, גם לה יש סוף באיזשהו מקום. המוח מקבל, מבין, והלב מסרב להפנים.
לכו תסבירו לו שאני אמורה להסתובב בעולם חצי בת אדם, עם חור ענק בלב בצורה שלו בדיוק. שהמקום שלו אצלי לעד ישאר שלו. וזה לא באמת משנה כמה זמן יעבור.
הוא חרוט לי על הלב. על הנשמה. על הנפש. במחשבות. בסקס. הוא בכל מקום. והוא תמיד יהיה איתי.
הוא הרבה יותר מדאדי. כבר ממזמן לא מאהב. הוא החבר הכי טוב שלי. הרבה לפני שזכיתי שישלוט בי. בדרך הייחודית שלו ששמורה רק לי. לנו. הוא חדר אלי הכי עמוק שיכול להיות וגרם לי לעשות עבורו דברים שלא חשבתי שאעשה אי פעם. מתוך אהבה טהורה והתמסרות אליו, ובכל פעם אני מתמלאת אושר ומשמעות כשאני מבצעת עבורו. כי זה שלנו. העולם היפה הזה שבנינו הוא שלנו… עם שפה של מילים ומחשבות. רק שלנו.
אני שלו יותר מאשר אני שייכת לעצמי. אני בבעלותו. יותר ממה שאני מצליחה להבין. הוא בתודעה שלי, השגרה שלי והאושר כולו.
אני אוהבת אותו, יותר ממה שהוא מבין. יותר ממה שאני מבינה בעצמי
{ניגון לתשוקתי}
