הפרעת קשב

*יום חמישי, 12 בלילה, מתקשרת לאבא שלי אחרי שיצאתי החוצה כי לא יכולתי להיות בבית

אבא שואל מה קרה, אני עונה שעשו לי ריסוס ואני מרגישה כל מיני דברים ואז אמרתי לו שאני הולכת לקנות סמרטוטים לספונג'ה

שתיקה על הקו ואז "לאן את חושבת שאת הולכת ב 12 בלילה?"

לקנות סמרטוטים?

ממש לא, קחי מונית ובואי לכאן

ואני כזה בראש הלא עובד שלי: למה בגיל 43 אומרים לי מה לעשות...

* כשהגעתי אליהם נכנסתי להתרחץ ושכחתי לקחת מגבת 

אבא אתה יכול להביא לי מגבת?

בטח, רגע

*מביא לי מגבת פנים*.🤦‍♀️

* הלכתי למרפאת חירום, בדיקה שהסתיימה בקוצר נשימה כי לא הצלחתי לנשום עמוק

סטרואידים לחמישה ימים ולא להיכנס לדירה שלי עד יום שני שכבר הזמנתי מנקה

דווקא נחמד פה, יש שקט נפשי שאין בבית שלי, אני ישנה בסלון (קשוח לישון לבושה) כי אחי ושות' ישנים בממד 

וכשאחותי שמעה שכולנו פה אז היא שאלה אם אפשר לבוא להתנחל 🤣

סהכ אני בסדר יחסית, הלשון חזרה לגודל הנורמלי, השיעולים נרגעו קצת והסוכר עלה כי אחי הזמין אתמול קרמבל קוקיז אלוהי וחזרתי לצבע הטבעי שלי שזה חום כהה, כולם אמרו שזה כהה מדי אבל זה כנראה בגלל שהם רגילים לכסוף שלי ואני עדיין צריכה להתרגל לזה שאין לי כסוף יותר❤️

"אם אני אמות בשעה הקרובה תדעי שאהבתי אותך ממש ושאת האמא הכי טובה בעולם"

שיחת וואסטפ עם אמא שלי אחרי שהלשון התנפחה לי כי ריססו לי את הבית אתמול, המרסס אמר שאני יכולה לישון בבית אחרי 6, באתי ב 9 והיום כבר לשון נפוחה ושיעולים מוזרים כאלה והרגשה שהגרון נסגר כל כמה שניות

לא חשדתי, מה אני חשדניסטית?

היום חזרתי הביתה מהעבודה, לקחתי כדור לאלרגיה והייתי בסדר אחרי כמה דקות, יצאתי ללק גל ובעשר חזרתי הביתה... חצי שעה אחר כך שוב הלשון התנפחה לי, שלחתי הודעה לאמא שלי שאמרה שאו מיון או שתבואי אלינו.

ועכשיו אני בסלון שלהם, יכולה לנשום סוף סוף, הלשון עדיין נפוחה ונראה מחר לגבי המיון

המשלוח מטמו הגיע אבל הנקודת מסירה בחולון ואני בת"א ואת הרב קו שכחתי בבית😅

לפני חודשיים צבעתי את השיער לצבע שהוא לגמרי לא שלי ולגמרי בטעות כי שמפו נובה (אני יודעת, מטרגר משהו, סליחה) רשם שהצבע הוא חום כהה אבל בעצם הוא חום בהיר 

מאז נהיה לי בעיקר גוונים של לבן ורואים את זה ממש רק שאני אוספת את השיער אבל כשאני עם שיער פזור רואים חום בהיר, לא אוהבת את זה... 

קיצר, המוכר בקיוסק למטה בעבודה מת על זה, הוא כל הזמן מחמיא לי והיום כשאמרתי לו שהייתי בסופר פארם וניסיתי לבחור צבע במשך 20 דקות נפלט לו כזה:"לאאאאא, את תהרסי לי את כל הפנטזיה המינית עלייך"

ואני כזה חייכתי במבוכה, מצמצתי מההלם ואמרתי פנטזיה מינית? 

כן, אני מת על זה, השיער הלבן והגוונים ממש מתאימים לך

ואז הראיתי לו איך באמת אני נראית עם הצבע שלי והוא כזה מדפדף ואומר לי אוף אבל את ממש יפה עכשיו

ואני כזה נכון אבל אני אהיה יפה גם עוד חודש שהלבן יגדל 

אין על החיוכים של הבוקר כל פעם שהוא מחמיא לי

אולי זה טיפה מוגזם אבל זה נעים שמתחילים איתי

וכן, אני מודעת לזה שזה רמז מאוד מאוד עבה🤣🤣🤣

בכמעט חודש האחרון אני הולכת באופן כמעט יומיומי

אני שונאת ללכת ברגל, אני שונאת להזיע בפעילות שאני לא סובלת אבל מכיוון שאין לי את התקציב לשחיה או אופניים אז אני הולכת ברגל או עולה במדרגות בעבודה 4 קומות אבל יורדת במעלית🤪

אני לא סובלת אבל גם לא נהנית

הסיבה העיקרית היא שאני מרגישה כבדה כי רוב השומן הולך לי לבטן וזה מבאס כי זה גם עולה לי בבריאות, בסוכר וגם אני צריכה להצמיד את הבטן כל הזמן וזה מעצבן

וגם שמתי לב לעוד דבר, אני נהיית עצלנית בכל מה שקשור לסקס, אם קודם הייתי עצלנית אז עכשיו אני סופר עצלנית עם גלימה, אני רוצה להיות למעלה, אני רוצה להזיז תצמי כמו שצריך אבל לא יכולה כי אני כבדה לעצמי

קיצר

ירדתי קילו וחצי, אמרו שרואים אבל עד שידיד לא אמר לי שרואים לי בצדדים שירד לא האמנתי

ואני כזה "מה, היו לי צדודים?"

והוא כזה אממ כן

אני כל כך לא מודעת לעצמי שזה מדהים כל פעם מחדש.

ועכשיו אני לא יכולה ללכת ברגל כי אני חולה

אני אלרגית לתותים, מסתבר שלא רק למאכל

קיצר, קניתי סבון עם מאצ'ה ופירות טרופיים ויש בתמונה תות ודובדבן אמרתי שבטח זה סתם כי לא היה להם מה לשים, בסדר

מתרחצת בזה שבוע, פאקינג שבוע

בהתחלה את התותה שלי שטפתי בסבון פינוק קלאסי שאם חלילה תהיה לי דלקת/אלרגיה זה לא יהיה שם כי רק זה חסר לי, גירודים

קיצר הכל טוב אבל אחרי כמה ימים אני מתחילה להרגיש שאני מסריחה (כי אמרתי בסדר נשתמש גם בשמפו שקניתי גם למטה) והידיים שלי חלקות מדי אז אמרתי אולי זה מהסדינים, החלפתי סדינים, ציפיות ועניינים ועדיין הריח נשאר, רציתי לבכות, בעבןדה אמרו לי שזאת רק אני שמריחה את זה ואני מריחה את הידיים שלי והריח, איף, הריח, ריח שלא שלי.

אתמול התקלחתי בבוקר, מתלבשת והכל ומתחיל לגרד לי למטה, שמה משחה יוצאת ככה לעבודה ובעבודה אני מתחילה להיות עצבנית, האוזניים, הריח שלי, הבגדים, הכל מציק, חזרתי הביתה ב 7 בערב ישר למקלחת עם סבון של הפינוק הקלאסי הרגיל, שמתי חולצה מאווררת והלכתי לישון וחיפשתי בבית תרופה לאלרגיה ומצאתי שהיא פגת תוקף

היום בבוקר, ג'יזס!!! היום בבוקר הקפה לא היה סבבה, כולי עצבים, העור שלי בוער, נזלת, אני לא יכולתי לשים כובע או אוזניות כי הכל הציק לי, מדברת עם חברות וכמעט בוכה כי היו לי צרחות שלי בראש של כמה אני יכולה לסבול, חברה שמה עליי ידיים וכאילו הכל נרגע ואז שעה לפני שהלכתי הביתה הלשון שלי התחילה להתנפח 😒 התחשבו בי והשאירו את המזגן על קור כל היום כי זה הדבר היחיד שהרגיע אותי

תפסתי אוטובוס ישר לסופר פארם קרוב לבית וקניתי את התרופה לאלרגיה, לא חיכיתי שניה ושתיתי את זה במקום.

ועכשיו אני בסדר, העור רגוע, העצבים רגועים, הלשון כמעט חזרה לגודל הנורמלי שלה והידיים שלי כבר לא מרגישות חלקות ואת הסבון אני מעבירה לאמא שלי וזהו.

בחיים שלי לא הרגשתי ככה, אמאלה.

 לזה שגנב לי את הפלאפון מהתיק בתחנת סבידור 

אני מקווה שאתה יודע במה אמא שלך עובדת.

מעדכנת (תאריך 10.2) כי נשבר לי הזין מהשאלה אם מצאתי את הטלפון

לא מצאתי, קניתי חדש, יאללה נקסט

הוא שם אותי על הבטן, ישר לי את הרגל ונכנס לאט והסתכל עליי.

הוא התחיל לאט, נכנס עד הסוף ואז אחרי כמה פעמים כאלו שהעיניים שלי פגשו את המוח שלי והזין שלו פגש את קצה הרחם שלי התחלתי להרגיש שהרגליים שלי נרדמות ואז התחלתי להגיד את המשפט של הרגליים שלי נרד.... ולא סיימתי אותו כי גמרתי בצרחות, אני שומעת אותו אומר לי תהיי בשקט ולא יכולה כי איבדתי שליטה על עצמי, מתפללת לא לגמור ומצד שני מתפללת שהסיוט הנעים הזה יגמר ואז כשהוא אמר משהו שדרש את המילה כן הרשיתי לעצמי לאבד שליטה ולגמור ואז הוא גמר ביחד איתי.

הוא יצא ממני וכירבל אותי כשאני רועדת בחיבוק שלו ולא בגלל שהיה קר

שתי דקות אחרי זה "את רוצה לאכול?"

המוח שלי עדיין גמגם, לא יכולתי לחבר מילים, הברות או משפט שלא מסתיים בג'יבריש אז עזבתי את זה שאני רוצה קפה, אוכל, פיפי או משחק ובמקום לנסות להיות כמו בנאדם נורמלי שקם אחרי רבע שעה של מנוחה פשוט הלכתי לישון לשעה

יכול להיות שזה הגיל או בגלל שלא גמרתי שבועיים כי שכחתי לעשות ביד.

אני זוכרת שהוא שאל אותי "מתי בפעם האחרונה מישהו חוץ ממני גרם לך לגמור ככה?"

חשבתי דקה ועדיין לא הייתה לי תשובה

גם עכשיו אין לי והמוח שלי חזר למצב של לחשוב בעברית והאמת? זה גם לא כזה חשוב כי מכפתלי יש לי קפה בצד

למה המפלצת של פרנקשטיין לא יכולה למות?

אתם יכולים גם לענות בבוקר😜

לפני יומיים נכנסתי לקבוצת פורנו בוואספ עם אנשים הזויים 

רק הוצאתי כמה משפטים מהמקלדת והתחילו להציף אותי בהודעות וגם להתקשר אז חסמתי כמה, כשזה לא עזר אז עשיתי שהתמונה שלי תהיה לאנשי קשר בלבד

לא עזר

אז שיניתי את השם שלי לאהרון ומאז יש לי שקט

😬

למה? 

כי "אילצתי" את עצמי לכתוב את המחשבות של עצמי ואז לקרוא כמה פעמים את החפירה הזאת.

לא טוב, לא טוב בכלל.

כאילו, נראה לי שאני שעה לתוך ההתקף חרדה, התחלתי לא מזמן משחק ואני מתעצלת להעביר את עצמי למיטה ולהתמודד עם זה שם.

והכי קל זה להתקשר אליו אבל וואלה לא, לא בא לי.

בא לי שהוא יגיד לי סליחה, אני מצטער, הייתי שיכור, דיברתי בולשיט, אני אוהב אותך, תסלחי בפעם המיליון ובואי נחזור להיות כמו תמיד

לא יקרה בחיים, לא לחזור להיות כמו תמיד ושהוא גם ככה לא ישלח לי הודעה מתנצלת כי הוא גם ככה לא יודע מה הוא עשה🤦‍♀️

פלשבק לנשיקה ששתלתי לו בצוואר בטעות כשהוא נצמד אליי תוך כדי סקס, דווקא שם הייתה לי בחילה, כמו סרט אימה מוזר כזה כי אנחנו תמיד נפגשים בסופשים, לא יודעת למה היה דחוף לי לראות גורים פיציים באמצע השבוע..