מחושך לאור משנים כיוון

את עוטפת אותי חזק בזרועותיך. מצמידה אותי אלייך חזק. את מרגישה את הזין שלי זקור ודרוך נצמד למכנס שלך, העירום שלי צמוד לגופך שכבר לבוש.

עד לפני רגע הייתי בתוכך, הזין שלי מילא אותך, אמרת לי שאת רוצה אותי בתוכך, הרגשתי אותך נרטבת סביבי, הנשימות שלך מתקצרות, אני שומע את הגניחות שלך ואני יודע שאת גומרת, התפרצות הרטיבות שלך מאשרים לי שלא טעיתי. אני דוחף אותו יותר עמוק לתוכך להרגיש אותך עד הסוף. 

"איזה כיף לגמור" את לוחשת לי. "עכשיו תוציא אותו" 

את מתרוממת ומתלבשת אבל רוצה שאני אשאר עירום. עכשיו את עוטפת אותי חזק, את יודעת כמה אני רוצה אותך ואת נהנהת להשאיר אותי ככה על הקצה. את יודעת שאני עכשיו אצמד אלייך חזק עד שארדם ובבוקר שאתעורר שוב אצמד אלייך עד שתקומי ותבקשי ממני שאכין לך קפה ואני אגש עירום למטבח בקור של הבוקר להכין לך.

את אוהבת ככה ואת יודעת שאני לא אפסיק לחשוב עלייך כל היום.

נרות, שעווה, טיפטופים.

מי אמר שניסים לא קורים?

חג שמח ומואר לכולם ומי ייתן שכל אחד יהיה מהנס הפרטי שלו.

בבית ספר שיעור היה דבר מאוד מוגדר. הייתה לו התחלה וסוף והיה את נושא שעליו דיברו בשיעור. 

בחיים יש הרבה מאוד שיעורים שאנו לומדים. כל יום יש שיעור חדש. אבל יש מצבים שאנו עוברים התרחשות מסויימת וזה משפיע עלינו מאוד. לפעמים לטובה ולפעמים לא לטובה אבל קורה שמגיע השלב שנופל האסימון ואנו מבינים שקיבלנו שיעור חזק לחיים. הרגע הזה שמתחדדת ההבנה שזה שיעור מאוד חשוב שקיבלנו גם אם לא רצינו לקבל אותו. אבל הדבר שיכול לערער אותנו זה שלא תמיד המסקנה שהגענו אליה בעקבות ההבנה על השיעור היא בהכרח נכונה כי לפעמים אנחנו לא יודעים אם השלב הזה הוא סוף השיעור והמסקנות שהגענו אליהן נכונות או שבעצם אנחנו רק באמצע השיעור והמסקנות בסוף יכולות להשתנות מאוד ואפילו להתהפך.

וכמו בכל שיעור. בסוף יש מבחן - מבחן של החיים.

מזל טוב לאחת והיחידה הכי מיוחדת עם המון אהבה.

פירגנתי לעצמי 

אז חשבתי שהבנתי, אבל לא, לא הבנתי.

לא הבנתי כלום, רציתי. אבל אולי זה היה רק בראש שלי ואולי היה. זה אני או לא. אולי.

מחפש את התשובה, אבל מה הייתה השאלה? 

אני יודע רק דבר אחד בוודאות. זה בלב. עמוק בלב וזה לא יוצא ממנו. זה פועם בקצב שלו ועוטף אותו מבפנים החוצה.

אבל באמת שלא הבנתי. אבל הרגשתי ועדיין מרגיש.

אני רואה את המייל שלו: 

אתה בטוח שאתה רוצה שאני אפתה אותה? כי אם זה יקרה אין דרך חזרה. היא תתמכר לי. אתה תוכל רק לצפות מהצד. היא אפילו לא תחשוב לשחרר אותך מהנעילה. אולי מדי פעם היא תסכים שתנשק לה את הטוסיק. אבל כל השאר יהיה שלי וזה רק מבחירה שלה.

הזין נעול בתוך הכלובון שלו. כבר הרבה ימים ללא גמירה. הטיפטופים מרטיבים את הרגל.

אז היא שמה את היד שלה על הזין, מרפרפת מעליו בעדינות. שני אצבעות נעות בעדינות על הביצים. אני מרגיש את הנוכחות של היד שלה אבל הכלובון חוסם את המגע, זה כל כך קרוב אבל כל כך רחוק. הזין נאבק בדפנות המתכת, מאיים להתפרץ אבל נכנע לחוזקן מולו. 

התיסכול, התיסכול שלי רק גורם לה הנאה עוד יותר גדולה. עוד סיבה להשאיר אותו נעול, לפחות עוד כמה ימים (או שבועות?).

אני רואה אותה יום יום שאני נכנס למשרד של מחלקת הכספים.  היא תמיד לבושה בסגנון פשוט אבל מושך. אבל מה שתפס אותי זה העובדה שהיא המון בחוץ מסתודדת בטלפון. אני מדמיין אותה בתור נשלטת שמדברת עם השולט שלה. משהו בה גורם לי לחשוב שהיא כזאת. 

סביר מאוד שזה רק הדמיון הפרוע שלי אבל מי יודע.....?