מחושך לאור משנים כיוון

 מתי שאתה חופשי הוא נעול ומתי שהוא חופשי אתה קשור.

"אני חושבת לעשות לך צום משולב" 

אני מביט בה ושואל למה היא מתכוונת.

"הצום לא יהיה מאוכל אלא מגמירה, ופשוט אתה תהיה נעול בכלובון"

אני מנסה להבין למה היא מתכוונת "משולב"?

"הצום שלך מגמירה יהיה כל שעות היממה כמו הצום היהודי אבל יימשך חודש כמו צום הרמאדן, זה השילוב"

כבר הרבה מילים נאמרו על סליחות.

אני חושב שלפני הכל הייתי רוצה לבקש סליחה מעצמי על דברים שעשיתי וגם על כאלה שלא עשיתי.

קודם כל להיות שלם עם עצמי.

גמר חתימה טובה

למרות שהוא הלך לישון מאוחר הוא מתעורר מוקדם בבוקר, אולי כוחו של הרגל. הוא מביט בה ישנה לצידו, שלווה. מקשיב לנשימותיה. הוא מעביר את ידיו לאורך גבה. הבגד שלגופה מתרומם וחושף את ישבנה. הוא מלטף אותו ברכות.

למרות שתחילת הסתיו כבר הוא מזיע קלות. הוא מגביר את המזגן. הוא נע לקצה המיטה עד שפניו מול ישבנה. הוא מסיט את התחתון ומנשק את הישבן המופלא הזה שמולו. רגליו כבר מחוץ למיטה אבל שפתיו נצמדות אליה. מנשקות כל צד, לשונו חוקרת את החריץ שלה. הוא רוצה לקבור את פניו בתוכו. 

היא נשכבת על הצד והוא מתהפך. רגליו בראש המיטה ופניו מאחוריה. הוא מרגיש את האוויר הקר של המזגן על גבו החשוף. הוא יודע שגם הקור הזה לא יעצור אותו מלהיצמד אליה. הוא ימשוך את הרגע הקסום הזה ככל שיוכל. 

הוא מקבע את פניו שוב צמוד לישבנה. מקשיב לנשימותיה. היא עדיין ישנה אבל הרגע הזה שווה את הכל מבחינתו. הערצתו לישבן הזה, לגוף הזה ואהבתו אליה שווים את הכל.

היא על המיטה, עומדת על ארבע. אני מביט בה מהצד, רואה את השדיים שלה תלויים באוויר והיא מביטה בי. התחת שלה מתעגל כלפי מעלה, חשוף. היא מחכה, מחכה לו.

הוא ניגש אליה, נעמד מאחוריה, מניח עליה את ידיו ומלטף אותה לאט, מעביר אותם על גופה העירום, החשוף. מלטף את גבה וישבנה. חופן את שדיה. אצבעותיו מרפרפות על הכוס שלה, להרגיש את הרטיבות. אצבע אחת חוקרת אותה מבפנים ורק גורמת לרטיבות נוספת.

היא מוכנה בשבילו. הוא שולף את הזין שלו, גדול, זקור, מוכן. היא סיפרה לי על הזין שלו. כבר שמעתי תיאורים עליו אבל המראה הזה שהוא זקור בדיוק מאחוריה, רגע לפני שהוא ננעץ בתוכה זה משהו שלא הכרתי.

הוא מכוון אותו אליה ומכניס. הוא בכוונה עושה את זה לאט לאט. משפד אותה על הזין שלו כמו בהילוך איטי, רוצה שאני אראה את זה טוב טוב, בלי לפספס כלום. 

הוא מתחיל לזיין אותה, מביט בי ומחייך. הוא לא אומר כלום אבל המבט שלו אומר הכל, את הניצחון שלו בלכבוש אותה, את העונג שלה ושלו. הוא מביט בי עומד מהצד עם הזין שלי בכלובון שלו. חיוך הניצחון שלו משלים את ההשפלה שלי.

הוא מגביר את הקצב בתוכה. היא גונחת. הוא ממשיך וממשיך בלי להתעייף. הגניחות שלה הופכות לצעקות. היא רוצה אותו עוד והוא ממשיך. עמוק בתוכה.

הוא גונח מהנאה והיא צועקת בתיזמון מושלם תוך כדי שהוא מושך את שערה בכוח. הוא מוציא את הזין ומשפריץ זרמים עצומים על התחת שלה, ממלא אותו בנוזל לבן וחם. 

הוא מתלבש, מכניס אותו חזרה למכנסיים. היא מחייכת אלי. שערה פרוע. "תנקה אותי". אני נעמד על ברכי מאחוריה ולשוני מנקה את מה שהוא השאיר. לא מפספס אף טיפה, עובר על כל הישבן שלה. ממשיך גם לרטיבות שלה ויש לא מעט.

היא מביטה אלי ואומרת "תנקה הכל, נראה לי שאת המפתח לכלובון שלך אני אתן לו לשמור בינתים, ככה שתדע שהשיחרור שלך, אם בכלל, תלוי בביקור הבא שלו..."

כבר עברו 10 ימים מאז שנעלת אותי בכלובון. את נהנית לראות אותי מתחרמן יותר ויותר. במיוחד את נהנית לתת לי לענג אותך עם הלשון שלי ולראות את הזין שלי נאבק חסר חסר אונים בברזלים שעוטפים אותו.

את מודיעה לי ש"היום אני אשחרר אותך למשך כמה זמן מהכלובון ואני אפילו ארשה לך לגמור".

את מובילה אותי למיטה. משכיבה אותי עליה וקושרת את ידי בשני הצדדים. מביטה בי שוכב מולך. את ניגשת אלי עם המפתח בידך וקליק המנעול נפתח. עוד מספר שניות ואת מסירה את הכלובון. הזין שלי חופשי אחרי כל הרבה זמן. 

התגובה שלו לא מאחרת לבוא והוא מזדקר מולך. את נוגעת בו, מלטפת ומגרה אותו. מכניסה אותו לפה לשניה ומוציאה. את ממשיכה לגרות אותו. להחזיק אותי קרוב לפיצוץ אבל רק קרוב, להנות מהתיסכול שלי.  הזין שלי מחוץ לכלובון אבל הגמירה עדיין רחוקה ממני. 

"זהו. ההפסקה נגמרה. אני אתן לזין שלך לעמוד עוד קצת וברגע שהוא ירד הוא יחזור לכלובון שלו"

את יוצאת ומשאירה אותי עם התיסכול שלי.

הוא הגיע עם שלושה מפתחות למנעול שלו. כלובון חדש. כלובון מתכת אבל יותר קטן מזה שיש לי ככה שהוא נותן לזין הרבה פחות מקום.

הוא יצא מהחבילה ותוך מספר דקות ננעל "רק לנסיון". את שלושת המפתחות היא לקחה ומאז לא נודעו עקבותיהם, מוחבאים היטב.

ומאז הוא נעול היטב. 

כמה זמן? ימים יגידו...

יותר מפעמיים לא טוב - מזל שנגמר

חשבתי שזה יכה בי בעוצמה אבל זה כאילו עבר לידי.

אמנם לרגע קצר משהו התעורר אבל מהר מאוד נעלם והלך. בקושי "מכה קלה בכנף" בשגרת היום. אבל האמת שמראש הנמכתי ציפיות כי כנראה הבנתי שזה לא בא מהמקום הנכון. זה הרגיש יותר כמו משהו שנעשה מתוך "לא נעים" ולא מתוך רצון "להשתגע".

הבעיה היא שנשארה בי תחושה של שקיעה, שהכיוון הוא למטה. אבל אולי צריך לחשוב על זה אחרת. שאחרי השקיעה יבוא הלילה האפל והשקט אבל בסופו תבוא הזריחה והשמש שוב תעלה.