מחושך לאור משנים כיוון

אני אחכה לך. את תיכנסי מלאת הוד והדר. הנוכחות שלך תמלא אותי. 

אני אתפשט למצוותך. העירום שלי ליד הלבוש שלך יבהיר את המקום של שנינו. החשיפה שלי פיזית ומנטלית לגמרי מולך. החשיפה שלך תבוא בהדרגה, שלב אחרי שלב. 

את תשימי לי כיסוי עיניים. אחרי זה את תתפשטי. את רוצה להרגיש אותי, את רוצה שאני ארגיש אותך. את רוצה שאני אענג אותך. אבל כיסוי העיניים מונע הסחות דעת. את רוצה שאתרכז רק בך. את רוצה שלא אראה כלום, רק את הקול שלך שמנחה אותי לעומק שלך.

אני מחזיקה את הזין שלך נעול לא בגלל שאני חוששת שמישהי אחרת תיגע בו.

הוא נעול כי רוצה להזכיר לך שגם לך אסור לגעת בו.

אני מאוד אוהבת את המתנה שלך לטו באב. גם אני הכנתי לך מתנה לטו באב. 

הזמנתי לנו צימר ללילה. אנחנו ניכנס לאוטו. אני אשים את הכתובת לוויז ואתה תיסע לפי ההוראות. נגיע לצימר מבודד. עם ג'קוזי מול הנוף. 

נתיישב בתוכו עם כוסית יין. אתה תתפשט לגמרי. אני אכנס עם בגד הים שלי. אתה תבקש ממני להוריד אותו ואני אענה לך "סבלנות". אני אניח עליך את הרגליים שלי ואתה תעסה אותן בעדינות. ככה נשב בשקט, נהנה מהנוף. אני אראה את המבטים שלך על החזה שלי. מחכה שהבד יתקלף . 

דפיקה בדלת, אני אצא מהמים ואגש לדלת. אני אחזור מלווה בבחור. "ארוחת הערב הגיעה" אני אכריז. אתה תצא מהמים ותתנגב. תיקח את הבגדים שלך ואני אגיד לך שלא ושתסדר את השולחן בינתים, שלוש צלחות. 

אני אכנס למקלחת ואצא לבושה בהופעה שתטריף אותך ואותו. אני אבוא אליך ואלחש לך מי זה והבעת הפנים שלך תגרום לי לחייך. אמרתי לך שהוא עושה לי את זה. ועוד יותר תופתע שאני אספר לך שכבר ניסיתי אותו. לא מזמינים מישהו לטו באב בלי לנסות קודם.....

וגם אזכיר לך שקניתי משהו סקסי השבוע ולבשתי אותו מתחת להופעה.

אנחנו נאכל שלושתנו ארוחת ערב אני בהופעה הזאת שתוציא לך את העיניים והוא לבוש בטי שירט וג'ינס. רק אתה עירום ואני נהנת מהמהוכה שלך. 

אבל הקינוח יהיה מיוחד וארוך. אני אקשור אותך על הריצפה ליד המיטה. אכסה לך את העיניים. אתה לא תראה כלום אבל תשמע הכל. איך הוא מגיב לבגד הסקסי שלי. אתה תשמע את המגע שלנו. תשמע אותי גונחת. תשמע את הקולות שלנו. הנשימות המואצות. את הגמירה שלי ושלו. אתה תדמיין איך הוא אוחז בי. תופס את השדיים שלי, יורד לי. תדמיין את הלשון שלי על הזין שלו ואיך הפה שלי סוגר עליו, מענג אותו. 

זה יימשך כל הלילה כמעט עד שלפנות בוקר נירדם. אתה לא תצליח להירדם מהר עד שהעייפות תכריע אותך.

שתתעורר כבר יהיה בוקר והקולות שיעירו אותך יהיו מהמיטה. סיבוב פרידה ללילה סוער. הוא יקום, יתקלח וישתה קפה. הוא יצא לא לפני שיבוא לתת לי נשיקת פרידה ארוכה ורטובה. 

רק אז אני אשחרר אותך. אתה תעלה למיטה לידי, כיסוי העיניים ירד ואתה תראה את השאריות שלו עלי. אני אגיד לך ללק הכל, לנקות אותו ממני עד הסוף ואתה תעשה. שתסיים אני אחבק אותך חזק אלי. תיצמד אלי חזק. תרגיש אותי וכל כך תרצה אותי.

אז נקום ונכנס למקלחת ואתה תסבן אותי. תשתה אותי מלמטה. תעריץ כל חלק בגופי. 

בסוף נשב לאכול ארוחת בוקר ואני אגיד לך "יום אהבה שמח"

לפעמים יש ניצחון שהסוף אתה יוצא מופסד. שרגע אחרי שניצחת אתה מבין שבעצם שהניצחון הרגעי הוא בעצם הפסד. 

ניצחון בקרב אבל הפסד במערכה. 

כי אמנם ניצחתי אבל אני מבין כמה הפסדתי בגלל זה.

יש דברים שעושים לי טוב ויש כאלה שעושים לי לא טוב. 

אבל לפעמים יש דברים שאמורים לעשות טוב אבל עושים ההיפך ולעומתם דברים שלא אמורים לעשות טוב דווקא עושים. 

כנראה שמה שנדמה לפני יכול להיות מאוד שונה אחרי. כנראה שהדרך היחידה לדעת זה לנסות.

תופעה פסולה שקיימת (לפחות בעיני) זו תופעת הכספומט. 

אני מתכוון לגישה של חלק מהשולטים והשולטות לראות בנשלט/ת סוג של כספומט. אני לא מתכוון רק לסוג הכספי (למרות שגם זה קיים), אלא גם לדוגמה שולטת שחושבת שהנשלט שלה חייב להיות נהג, מנקה, מפנק חומרי וגם תומך כספי, או לחילופין שולט שחושב שגופה של הנשלטת שלו מחכה רק לו ומילוי כל גחמותיו בכל זמן ובכל מצב. שהיא סוג של כספומט שרק מחכה "להפקדה". כאילו עצם "ההסכמה" של הוד מעלתו/ה לקבל את הנשלט/ת מקנה לו/ה בעלות מוחלטת. 

שולט או שולטת חייבים להרוויח את הנתינה של הנשלט/ת קודם כל ברגשי ורק אחרי זה בפיזי והחומרי. והכי חשוב שלא להפוך את זה לניצול.

אחרי מייל ארוך אנחנו כותבים: "חפרתי לך כבר המון"

אבל אני אוהב שאת "חופרת" לי, אני אוהב שאת נותנת "לחפור" לך. 

אני אוהב איך שאת יודעת לחפור לי בנשמה. איך שאת יודעת לחפור לי בלב. 

את יכולה לחפור בגופי כמו שרק את יודעת או לתת לי לחפור בך עמוק בפנים. רק את יודעת לחבר אותי למקומות העמוקים ביותר שיש.

יושב על הריצפה הקרה בתוך חדר קטן. אין חלונות בקומת המרתף. החושך מוחלט. 

קילפת אותי מהכל. השארת אותי עירום וחשוף. לבד בחדרון מאחורי הדלת הנעולה. שקט וחשוך. הכלא הפרטי שלך. לעיתים נדלק אור קטן התקרה ואני מרגיש שאת צופה. 

שוב חושך, עברה שעה? שעות? אני נתון לחסדיך. לשמוע את צעדייך, נקישת מנעול.

את יודעת כבר שאני נעול כבר בתוכך אבל אני יודע שאת אוהבת להזכיר לי את זה.

את נכנסת עם חיוך גדול. אני מביט בך. מנסה להבין על מה. 

את מביטה בי. את אוהבת שאני מחכה לך עירום, יושב על הריצפה. נהנית להביט בי מלמעלה, לראות אותי חשוף מולך. אני מנשק את רגלייך וקם. את מחבקת אותי. אני צמוד אליך, מרגישה אותי. את מרגישה את הכלובון נוגע בך ומתארת לעצמך את הלחץ שמצטבר בתוכו. אני מביט במפתח, תלוי על הצוואר שלך, מביט אלי מבין המחשוף שלך. 

"הבאתי לך מתנה, שהיא בעצם מתנה בשבילי". את מגישה לי שקית ובתוכה קופסה עטופה. אני פותח את הקופסה ורואה סטראפאון מבצבץ מתוכו. 

"כבר יש לך שניים שאת מזיינת אותי איתם, למה את צריכה עוד אחד?" 

"זה לא בשבילי, זה בשבילך!" המבט שלי מסגיר את חוסר ההבנה שלי. "אני אוהבת להרגיש זין שממלא אותי ומענג אותי. לפעמים אני מזמינה מישהו שיענג אותי, אבל לפעמים אני רוצה זה מיד או שלא מתאים להזמין מישהו ואז אני משתמשת בשלך. אני יודעת שאתה תמיד שמח לענג אותי ואתה עושה את העבודה אבל אז אני גם גורמת לך לפרוק את החרמנות שלך וזה אומר שאני תריכה לבנות אותה מההתחלה".

"לכן כבר הרבה זמן חיפשתי את הדבר הזה, הוא מרגיש ממש כמו הדבר האמיתי. שהוא בפנים אי אפשר להרגיש בהבדל, בדקתי. ככה שמעכשיו כל פעם שארצה זין אתה תלבש אותו ותענג אותי כמו שאתה יודע אבל הזין שלך יישאר נעול והחרמנות שלך תישאר".

"כלומר מעכשיו הזין שלך יישאר נעול תמיד. החרמנות שלך תגיע לשיאים שלא היכרת. בכל פעם שתרטה בחור שגומר אתה כל כך תקנא בו. שתראה מישהו מכניס לי אותו ומשפריץ בגניחות חזקות ממש תתחרפן. וכן אני אמשיך להביא מדי פעם מישהו עם זין אמיתי בשבילי" 

לאט לאט לגמור יהיה בשבילך זיכרון רחוק ומאוד עמום. ותרגיש הרבה חרמנות וכאבי ביצים. את הזין שלך אפשר יהיה להגדיר מעכשיו 'לא שמיש'.........."

הם עומדים שם. כולם מחכים לו כבר שיבוא. הם יודעים שהוא יכול לקחת אותם למקום הזה שהם רוצים להיות בו. הם יחכו לפעמים בחום ולפעמים בקור מצפים לו כבר. 

האוטובוס!