את נכנסת עם חיוך גדול. אני מביט בך. מנסה להבין על מה.
את מביטה בי. את אוהבת שאני מחכה לך עירום, יושב על הריצפה. נהנית להביט בי מלמעלה, לראות אותי חשוף מולך. אני מנשק את רגלייך וקם. את מחבקת אותי. אני צמוד אליך, מרגישה אותי. את מרגישה את הכלובון נוגע בך ומתארת לעצמך את הלחץ שמצטבר בתוכו. אני מביט במפתח, תלוי על הצוואר שלך, מביט אלי מבין המחשוף שלך.
"הבאתי לך מתנה, שהיא בעצם מתנה בשבילי". את מגישה לי שקית ובתוכה קופסה עטופה. אני פותח את הקופסה ורואה סטראפאון מבצבץ מתוכו.
"כבר יש לך שניים שאת מזיינת אותי איתם, למה את צריכה עוד אחד?"
"זה לא בשבילי, זה בשבילך!" המבט שלי מסגיר את חוסר ההבנה שלי. "אני אוהבת להרגיש זין שממלא אותי ומענג אותי. לפעמים אני מזמינה מישהו שיענג אותי, אבל לפעמים אני רוצה זה מיד או שלא מתאים להזמין מישהו ואז אני משתמשת בשלך. אני יודעת שאתה תמיד שמח לענג אותי ואתה עושה את העבודה אבל אז אני גם גורמת לך לפרוק את החרמנות שלך וזה אומר שאני תריכה לבנות אותה מההתחלה".
"לכן כבר הרבה זמן חיפשתי את הדבר הזה, הוא מרגיש ממש כמו הדבר האמיתי. שהוא בפנים אי אפשר להרגיש בהבדל, בדקתי. ככה שמעכשיו כל פעם שארצה זין אתה תלבש אותו ותענג אותי כמו שאתה יודע אבל הזין שלך יישאר נעול והחרמנות שלך תישאר".
"כלומר מעכשיו הזין שלך יישאר נעול תמיד. החרמנות שלך תגיע לשיאים שלא היכרת. בכל פעם שתרטה בחור שגומר אתה כל כך תקנא בו. שתראה מישהו מכניס לי אותו ומשפריץ בגניחות חזקות ממש תתחרפן. וכן אני אמשיך להביא מדי פעם מישהו עם זין אמיתי בשבילי"
לאט לאט לגמור יהיה בשבילך זיכרון רחוק ומאוד עמום. ותרגיש הרבה חרמנות וכאבי ביצים. את הזין שלך אפשר יהיה להגדיר מעכשיו 'לא שמיש'.........."
