אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחושך לאור משנים כיוון

לפני 8 שנים. 6 במאי 2016 בשעה 14:05

אנחנו שוכבים במיטה בחדר המלון באילת. בחוץ חום של צהריים אילתי ואנחנו במזגן. היא שוכבת לידי. אני מביט בגופה העירום לידי. מעביר את ידי על שדיה ויורד עם האצבעות מסביב לכוס שלה, אני יודע כמה היא אוהבת את זה. 

אני שואל אותה איך היא הייתה משדרגת את החופשה. "הלוואי והוא היה יכול לבוא לאילת השבוע". זאת לא התשובה שציפיתי לה אבל אם שואלים צריך להיות מוכנים לכל תשובה.

"מה היית עושה?"

"הייתי עושה ביניכם היכרות. היינו יוצאים יחד לארוחת ערב".

"לא אכפת לך שהוא ידע שאני יודע?"

"לא, לא הייתה לו בעיה עם זה"

"ומה היית עושה. עם שנינו פה?"

"במשך היום הייתי הולכת לטייל איתך, לבריכה, לקניות או סתם להסתובב. בערב היינו הולכים יחד לאכול ארוחת ערב טובה ואחרי זה אתה היית חוזר לחדר לבד ואני הייתי הולכת איתו והיינו מזדיינים כל לילה"

"ואחרי שהייתם מזדיינים?"

"הייתי הולכת לישון איתו עד הבוקר. היינו ישנים עירומים צמודים כל הלילה שהזין שלו צמוד לי לתחת ובבוקר הייתי מנצלת את זיקפת הבוקר שלו. אחרי זה היינו עושים מקלחת משותפת. אחרי זה הייתי מתקשרת אליך שתפגוש אותי לארוחת בוקר, למרות שתמיד יש אפשרות להזמין ארוחת בוקר לחדר"

"ומה איתי?"

"אתה היית מחכה לי לבד בחדר, מדמיין אותי על הזין שלו ואולי ביום האחרון הייתי מזמינה אותך ללקק את השפיך שלו מהגוף שלי".

לפני 8 שנים. 5 במאי 2016 בשעה 8:12

אני על המיטה על ארבע. התחת שלי באויר ממתין בסבלנות. טיפטוף עדין של חומר סיכה על ואצבע מורחת אותו וחודרת לתוכי. עוד אצבע מתווספת ושתיהן משחקות בתוכי, מרחיבות אותי.

האצבעות יוצאות ואני מרגיש את הפלאג חודר אלי. היא דוחפת אותו פנימה בתנועות קידוח. החור מתנגד קצת אבל היד שלה מבטלת את ההתנגדויות ודוחפת עוד ועוד פנימה. הלחץ גובר כשהחור מתמודד עם החלק העבה ביותר של הפלאג. מנסה להתעקש אבל בסוף נכנע. הפלאג מתמקם לו בתוך התחת שלי. 

היא מנפחת את הפלאג כדי לקבע אותו סופית בתוכי. אני מרגיש אותו לוחץ בתוכי.

היא נשכבת. "תענג אותי". לשוני מתחילה במלאכה. מלקקת ומענגת. הרטיבות מופיעה מיד. אני ממשיך לענג אותה והלחץ בתוכי ממשיך. 

"תזיין אותי". הזין שלי כאילו נלחץ גם מלמטה וזקור. אני חודר אליה. היא רוצה עוד ועוד. היא לוקחת זוג מצבטים ותופסת את הפיטמות שלי. אני ממשיך לזיין אותה עם הפלאג בתוכי והמצבטים מכאיבים לפיטמות שלי. 

"חזק, תזיין אותי חזק או שאני אביא מישהו אחר שיעשה את זה כמו שצריך". תוך כדי היא מושכת את השרשרת של המצבטים להגביר את הכאב שלי. אני ממשיך הכל כוחי עד שהיא גומרת והרטיבות שלה ממלאת את הכוס שלה. "עכשיו תגמור". אני מזיין בכל הכוח עד שאני משפריץ זרם חזק לתוכה. 

אני נשכב עליה מתנשם והיא קמה להתרחץ. "תחכה לי כאן כמו שאתה".

היא מתרחצת ושהיא יוצאת היא ניגשת אלי ומורידה את המצבטים ונהנית מהכאב שזה גורם לי. אני שואל אותה מה לגבי הפלאג והיא עונה: 

"תכין לי קפה קודם ואז אני אחשוב על זה......"

לפני 8 שנים. 29 באפריל 2016 בשעה 14:18

כמוני יש פה הרבה חברים שבחיי היום יום נמצאים במערכת זוגית ונילית. אצל רבים הצד השני אפילו לא מודע לפן הזה והכל נעשה מבלי ידיעתם. הרבה מאוד פוסטים פה עוסקים בחיים המקבילים בין שני העולמות.

אצלי זה גם קיים אבל למזלי הצד השני מודע למשיכתי לעולם הזה. אני לא צריך להסתיר את זה שאני אוהב את עולם השליטה, אבל מעבר למודעות היא אומרת שזה לא הקטע שלה וזה לא מושך אותה וזה בסדר.

הבעיה מתחילה שהתנהגות מסויימת מתפרשת שונה בכל עולם. אני לא מדבר על דברים עם סממנים בידיאסאמים מובהקים כמו קשירות, הצלפות או השפלות אלא התנהלויות זוגיות שמתפרשות בעולם השליטה ובעולם הונילי בצורה שונה לחלוטין. לדוגמא קרה לי שניסיתי לפנק אותה ולהתייחס אליה כמו למלכה (רק בקטע האינטימי) ולא חיפשתי רק לזיין ולגמור כמה שיותר מהר והיא פירשה את זה שאני לא רוצה אותה. שהייתי צריך פשוט לזיין אותה קצת אחרי שהתחלנו.

האם זה קורה גם לכם הדברים האלה? 

לפני 8 שנים. 29 באפריל 2016 בשעה 8:16

יצא לי השבוע להיות בפטישדיל (לא הפעם הראשונה) אבל בניגוד לפעמים קודמות, אולי בגלל החג, היו הפעם הרבה יותר אנשים בחנות. ככה שיכולתי לראות אנשים אמיתיים מהתחום שלנו ולדבר איתם. חלקם אפילו אמרו שהם פה בכלוב למרות שלא אמרו לי את הניק שלהם (גם אני לא) אבל זה נתן לי הרגשה חדשה. מישהו שאפשר להחליף חוויות ולשתף בלי חשש משיפוטיות או דעה קדומה. לשמוע מאחרים את חוויות או השקפות על העולם הזה. לקבל פרספקטיבה אחרת על התחום. להתייעץ או לתת עצה או לעזור בהתלבטות כזו אחרת אפילו אם צריך לתת את התחת לעזור לעלמה במצוקה שמתלבטת איזה פלוגר לרכוש כדי לסמן את הנשלט שלה (טוב נו, אני יודע שהצלפה אחת על המכנס זה לא ממש קורבן גדול אבל העיקר הכוונה). 

פגשתי שולטים ושולטות, נשלטים (הפעם לא היו נשלטות), חלק צעירים חלק מבוגרים אבל זה כיף לראות אנשים מהתחום שלנו שהם אנשים אמיתיים.

כמובן שבסוף אלכסי לתת לי את אתגר "מזה אתה לא תצליח להשתחרר" שהפעם היה שרוול קשירה לידיים ודאג להנציח את אותי בחוסר האונים ונסיונותי הכושלים להיחלץ.

לפני 8 שנים. 26 באפריל 2016 בשעה 20:20

אני עומד עם הפנים לקיר, ידי נשענות על הקיר. את עומדת מאחורי. בוחנת את גופי החשוף שניצב מולך. רואה את התחת שלי מולך, חשוף ומזמין.

"תשאיר את הפנים שלך מול הקיר, שלא תעיז לסובב את הראש". 

מכת שוטאחת נוחתת על התחת שלי. "בכל פעם שהראש שלך יסתובב השוט יעוף על התחת שלך ובכל פעם העוצמה תתגבר. אני לא מתכננת להכאיב לך אבל זה יהיה תלוי רק בך"

את נעמדת מאחורי. מעבירה את אצבעותיך על גבי, חופנת את פלחי הישבן שלי בידיך. את מורידה את החולצה שלך ואת החזיה ומניחה בצד. אני אוהב לראות את השדיים שלך אבל למרות הפיתוי אני משאיר את מבטי על הקיר. 

את נצמדת אלי. שדייך נמעכים על גבי, אני מרגיש את המגע שלך בגבי. את שולחת יד אחת אל הזין שלי והשניה סוחטת את הביצים שלי. אני לא זז. מתמסר לך לחלוטין. 

יד אחת מלטפת את התחת שלי ופתאום אצבע אחת חודרת לתוכי. אחרי רגע עוד אחת ועוד אחת. היד שלך מרחיבה אותי וחוקרת בתוכי. היד השניה חולבת אותי. את עושה בי כרצונך. את מגבירה את הקצב. מגרה אותי.

את מרגישה שאני קרוב, עוד קצת, מביאה אותי קרוב קרוב ואז עוצרת. משאירה אותי מגורה בתוך התיסכול הזה.

"אל תסתובב"

את לובשת את החולצה שלך ואז אומרת לי להסתובב. אני רואה את השדיים שלך שבולטים מעד לבד הצמוד שמדגיש לי שאת בכוונה משאירה אותי היום על הקצה.

לפני 8 שנים. 25 באפריל 2016 בשעה 12:48

הלכתי היום לעשות מטווח לחידוש רשיון נשק.

זה אומר שמדינת ישראל נתנה לי רשיון ומכירה בזה שיש לי כלי זין.

 

לפני 8 שנים. 23 באפריל 2016 בשעה 18:56

הלכתי למרפאת ביקורופא עקב בעיה בריאותית של אחד מבני המשפחה.

למזלנו הגענו מוקדם והיינו ראשונים בתור. לא היה אף אחד מלבד הרופא והמזכירה. היא אמרה לנו לחכות רגע כי יש להם בעיה עם המחשב. 

אחרי כמה דקות נכנסנו לרופא לקבלת הטיפול. תוך כדי הטיפול בחדר הרופא נכנסה המזכירה ואמרה לו שהמחשב בסדר והתיישבה לרגע מול המסך והפעילה את המחשב והעלתה את המערכת.

ואז היא היא לו את משפט שמיד זרק אותי למקום אחר:

"זה בסדר דוקטור, היא פתחה אותך".

 

לפני 8 שנים. 23 באפריל 2016 בשעה 5:40

כתבתי על החג החירות.

אני יכול להגיד שהשנה הרגשתי שאני יצאתי לחירות במקום הזה. בפן הזה שבו עוסק האתר הזה. 

זה לא דבר מובן מאליו בעולם שלנו. אבל זה קרה הרבה בזכות מישהי מיוחדת שאת החיבור איתה אני לא אמצא מילים לתאר. העוצמות שלה והנתינה שלה הם משהו שלא מוצאים הרבה. היכולת המופלאה שלה לראות לתוכי ולתת לי את האפשרות להרגיש שלם. 

אני מרגיש מיוחד בזכותך.

לך המיוחדת שלי מיקה האחת והיחידה.

לפני 8 שנים. 22 באפריל 2016 בשעה 5:17

כבר השתמשו המון בקלישאה שפה זה המקום היחיד שחלק רוצים לצאת מחירות לעבדות.

אבל אני כן אאחל לכל אחת ואחד מאיתנו לממש את החירות האישית והרגשית ולהשתחרר מאותם כבלים שעוצרים אותנו. אני יודע שזה קל להגיד ויותר קשה לעשות כי כל אחד נושא על גבו מטען חיים. לכן מומלץ כל פעם לנסות לעשות משהו, להתיר כבל אחד בכל פעם. למצוא את מה שעושה לכם טוב מבלי לפרק את מה שיש. למצוא איזון שנכון בשבילכם לגוף ולנפש.

תחייכו, תשמחו ואל תגזימו עם המצות.

והעיקר שתהנו.

לפני 8 שנים. 20 באפריל 2016 בשעה 22:13

הבית נקי ומוכן לפסח. יש עוד כמה פינישים קטנים אבל אפשר להגיד שהמשימה הוכתרה בהצלחה. יש לפחות 24 שעות עד שכולם מתכנסים ולאט לאט הבלגן חוזר. 

לפחות יש שקט עד שנה הבאה ששבועיים לפני פסח היא תגיד "אין סיכוי שנספיק הכל עד החג, כל החברות שלי כבר כמעט סיימו" וההיסטריה מתחילה.

אבל עכשיו נוכל לחגוג ובעיקר לקחת את הזמן ולהשתחרר מהטראומה שנקיונות הפסח הותירו.

והעיקר חג שמח לכולם