ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הזדמנות

"מִי אֲנִי, בְּעֶצֶם, אוֹמֶרֶת פּוֹלִין רֶיאָז’, אִם לֹא אוֹתוֹ חֵלֶק דּוֹמֵם זֶה זְמַן רַב שֶׁל מִישֶׁהִי,
הַחֵלֶק הַלֵּילִי וְהַסָּמוּי,
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִסְגִּיר עַצְמוֹ בְּמַעֲשֶׂה, בִּמְחָוָה וְאַף לֹא בְּמִלָּה,
אַךְ מִתְחַבֵּר דֶּרֶךְ מַרְתְּפֵי הַדִּמְיוֹן אֶל חֲלוֹמוֹת שֶׁיְּמֵיהֶם כִּימוֹת עוֹלָם?

מִנַּיִן בָּאוּ לִי חֲלוֹמוֹת־בְּהָקִיץ אֵלֶּה,
שֶׁתְּמוּנוֹת יַלְדוּתִיּוֹת שֶׁל שַׁרְשְׁרָאוֹת וְשׁוֹטִים
הוֹסִיפוּ בָּהֶם עַל הַכְּפִיָּה,
יוֹדַעַת שֶׁהֵם רַק הֵיטִיבוּ עִמִּי...

כֻּלָּנוּ סוֹהֲרִים וְכֻלָּנוּ אֲסִירִים,
מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁתָּמִיד יֵשׁ בָּנוּ דָּבָר־מָה
שֶׁאוֹתוֹ אָנוּ כּוֹבְלִים,
שֶׁאוֹתוֹ אָנוּ כּוֹלְאִים,
שֶׁאוֹתוֹ אָנוּ מַשְׁתִּיקִים...."

O.
לפני שבועיים. יום ראשון, 25 בינואר 2026 בשעה 9:42

 

קוראת פעם ראשונה
שנייה
שלישית כבר לא מצליחה

קמה
מסתובבת
חוזרת לקרוא

המילים מתבלבלות
מאמר חמישי
כמה עוד יש
שלא נדע…

אוכלת שוקולד
ואז עוגה
מקנחת בלימון

הפסקה, אני אומרת

שוכבת במיטה
מקבלת הודעה

סיימת את המאמר? היא שואלת
ובמקום זה
אני פותחת את הביסלי
מוסיפה במבה

מתעלמת ממנה. 😳

הודעה שנייה
אל תתעלמי ממני

עד הצהריים
הכול מוגש

כמעט נחנקתי

לוקחת את המאמר
ואת החטיף

מסכמת
לא זוכרת כלום

שולחת

עכשיו
ארוחת צהריים
🤦‍♀️

לפני שבועיים. יום שבת, 24 בינואר 2026 בשעה 10:02

 

במחשבותיי
אני מדמיינת אותי לבושה
בחצאית אפורה
סריג ירקרק מלא כפתורים
גרביים לבנות עד הברך
וצמה ארוכה שמבצבצת לה

אני מוצאת את עצמי מולך
מסיטה את מבטי
מחייכת חיוך קטן
עדיין מתביישת

הגוף שלי נדרך
מרגישה את חום הגוף
מתקרב לאט

אתה לוחש לי באוזן
שרק אני אשמע
הערב
אני רק אחבק אותך

אני מקללת…
בלב

לפני שבועיים. יום שבת, 24 בינואר 2026 בשעה 5:28


בוא איתי עדין
תיגע ולא תיגע
תשאיר אותי דרוכה, מצפה, רטובה
תסתכל ממרחק
ותלחש בקול
שכבי בשקט
ותיקחי את ידיך
אחר כך תתכופף, תלקק, תנשק
תביט בי ותגיד
את יפה.

לפני שבועיים. יום שישי, 23 בינואר 2026 בשעה 10:29

 

רוצה שתכיר את הגוף שלי
כולו
מלמעלה. למטה

באופן מעמיק
עמוק

בסבלנות מדויקת
תתעכב שם
בדיוק שם

ואני ארגיש
נוטפת
פעורה

באדיקות טוטאלית
תיגע
תכאיב
תשאיר סימן

ואני אהיה
חשופה
למגע
שלך

אני ארגיש אותך
עמוק
בתוכי

נוטפת

לפני 3 שבועות. יום רביעי, 21 בינואר 2026 בשעה 3:42
נעוץ

 

לפעמים אני רוצה לומר לך

ללחוש רק לך באוזן

 

אבל אז אני מסמיקה,

נבוכה מהמחשבה

שתדע

 

כמה אני רטובה

וכמה אני עכשיו מתגעגעת.

 

❤️

לפני 3 שבועות. יום שלישי, 20 בינואר 2026 בשעה 7:35

 

תתפשטי

הוא מבקש דורש

ואני מרגישה חשופה

מולו

 

אני מורידה את בגדיי 

מעליי

מתחננת שיפסיק

בלב חושבת

 

תתפשטי

המבט שלי מושפל

תסתכלי עליי

 

והעיניים נפגשות

רגע

כמעט נשימה אחת שנעצרה

 

יושבת מולו ערומה

חשופה

 

עכשיו…

תפשקי את הרגליים

 

❤️

לפני 3 שבועות. יום שני, 19 בינואר 2026 בשעה 7:39

 

אני שוכבת על המיטה.

ערומה.

 

הוא עומד מולי.

מניח את החגורה על צווארי.

היא קרה.

 

מהדק אותה לאט.

מושך.

 

אני מביטה בו.

העיניים נפגשות.

 

מרגישה איך החגורה הדוקה,

צמודה לצווארי.

 

היד שלו יציבה.

בודקת.

לא ממהרת.

 

החגורה לוחצת.

 

אני מרפה

תחילה את הכתפיים,

ואז את הצוואר.

מקשיבה לגוף.

 

ובתוך ההידוק

אני מרגישה אותו.

 

בתוכי.

בי.

 

❤️

לפני 3 שבועות. יום שבת, 17 בינואר 2026 בשעה 10:54

 

נשיקה קטנה.
לא כזאת שעושה רעש.

שפתיים נוגעות לא נוגעות,
כמו בדיקה אם מותר.

יש בה קסם
כי היא קורת באמת.

ויש בה כאב
כי היא נגמרת מהר מדי.

רגע אחד
שבו הכול חי
הגוף,
הלב,
והידיעה
שכבר מתגעגעים
עוד לפני שהתרחקנו.

לפני 3 שבועות. יום חמישי, 15 בינואר 2026 בשעה 11:37

 

לכי תמצאי גבר,
עכשיו.

שילטף את שערך
כמו אבא דואג

שיצחיק אותך
פתאום

שישכב איתך
שינשק אותך
כמו שאת אוהבת

הכי קשה
ואז
הכי רך

בכוח,
בעדינות

אבקש ממך
לגעת בי

בדיוק כמו שאישה צריכה
שגבר יגע בה.

בלב.

עכשיו
לכי תמצאי.

לפני 4 שבועות. יום שלישי, 13 בינואר 2026 בשעה 7:05

 

בואי אליי, הוא אומר.
ואני מחייכת.

בואי אליי
אחרי שתתפשטי.
תקלעי לעצמך צמה.
תסתכלי על עצמך במראה.

תיגעי בעדינות, הוא אומר,
בשפתייך.
ואז בשדייך.

כשאת באה אליי
תשפילי מבט.
ואז
ארים את ראשך.

אושיב אותך לידי,
ככה, כמו שאת,
עם הצמה הארוכה.

ואלטף את גופך.

בואי אליי כמו שאת.
ערומה.
וצמה ארוכה.

אני מחכה.