הזדמנות

הילדה שבי כותבת

לפעמים שואלים אותי
למה אני כותבת

כאילו זה דבר מוזר
לקחת רגע קטן
ולהפוך אותו לשיר

אבל אני מכירה ילדה אחת

היא יושבת מול הדף
הרגליים שלה מתנדנדות קצת

לפעמים היא עצובה
לפעמים היא מחייכת

והיא מפחדת
שהרגעים יברחו

שהדמעות יתייבשו
והחיבוק ייעלם

אז היא לוקחת מילה
ועוד מילה

ושמה אותן על הדף
בשקט

כמו אבנים קטנות
בשביל

כדי שתדע
איך לחזור הביתה.

יש רגעים
שכל מה שאני רוצה
זה חיבוק

לא מילים
לא הסברים
לא להבין

רק להניח את הראש רגע
על החזה שלך
ולשתוק

שהידיים שלך יסגרו סביבי
כאילו העולם
יכול לחכות רגע בחוץ

ובשקט הזה
הלב שלי יירגע קצת

כאילו מישהו אומר לו
בלי מילים
אני כאן

יש מקום כזה
איפה שהעננים נגמרים

אני מדמיינת אותו לפעמים
כמו ילדה קטנה
ששוכבת על הגב בדשא
ומסתכלת למעלה

העננים שטים לאט
ואני מנסה לנחש
לאן הם הולכים

אחד נראה כמו ברווז
אחד כמו אי קטן
ואחד פשוט מתפרק
ונעלם

ואז אני חושבת
שאולי גם הגעגועים ככה

בהתחלה הם גדולים
לבנים
ממלאים את כל השמיים

אבל לאט לאט
הרוח מזיזה אותם
קצת

עד שבמקום שבו הם נגמרים
נפתח פתאום
כחול גדול

ואני נושמת

ומתגעגעת 

כשניפגש
אעמוד מולך
אשפיל מבטי
אהיה נבוכה
אתמסר לגחמותיך
סימנים של נשיקות וגעגוע
הכאב יחרוץ את גופי
ואני אבכה

כשניפגש

מחפשת שולט לשלושה ילדים – בנים
בני 8, 9 ו-10

התפקיד כולל:
הצבת גבולות
שמירה על היררכיה ברורה
וניהול משא ומתן מורכב סביב נושאים קריטיים כמו:
שעת שינה
שיעורי בית
ומי אכל את החטיף האחרון

דרישות התפקיד:
לב של זהב
סבלנות של נזיר טיבטי
סמכות טבעית
ויכולת להגיד "אמרתי לא"
ולהתכוון לזה

יתרון למועמדים עם:
ארגז משחקים מגוון
חוש הומור
ויכולת לשרוד שלושה ילדים שמדברים ביחד

הערות:
למי שמתאים
יינתן בחינם
כוס שוקו
וקצת זמן איכות איתי

אם ישאר לו כוח-בסוף היום.

יש נשים אמיצות בעולם

לא תמיד מזהים אותן
הן לא הולכות עם שריון
ולא מרימות קול

לפעמים הן פשוט
אישה אחת
שקמה בבוקר
לפני שהבית מתעורר

היא עומדת רגע במטבח
בשקט
מחזיקה את היום החדש
בשתי ידיים

יש בתוכה זיכרונות
מילים שנשארו
ימים שלא היו קלים

אבל אז
אחד הילדים קורא לה
מהחדר

והלב שלה
נענה מיד

היא מכינה כריכים
מסדרת שמיכה
מלטפת ראש קטן
כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם

ואף אחד לא רואה
שבתוך כל זה
היא גם בונה את עצמה מחדש

לאט
בלי רעש

חתיכה אחרי חתיכה

יש נשים אמיצות בעולם

ולפעמים
כשאני מסתכלת על החיים שלי
בשקט של סוף היום

אני מבינה
שאולי
אני אחת מהן

אני מכירה ילדה קטנה

לפעמים היא יושבת בשקט
מול הדף

הרגליים שלה קצת מתנדנדות
כמו ילדה על כיסא גבוה

היא לא תמיד יודעת
מה להגיד

אז היא לוקחת מילה
ועוד מילה

מסדרת אותן לאט

כאילו הן בובות קטנות
שהיא מניחה בשורה

ומספרת דרכן
משהו מהלב שלה

ורק אז
אחרי שהכול נרגע קצת

מופיע החיוך הזה

קטן
טיפשי קצת

כזה שנשאר עוד רגע

גם אחרי שהדף
שותק שוב

אני יושבת מולך במטבח
הרגליים שלי מתנדנדות
קצת בכיסא

אתה אומר
תשבי יפה

ואני מנסה
באמת מנסה

אבל החיוך בורח לי
קטן ושובב

אני מוזגת תה
לאט
כמו שלימדת אותי

אתה מסתכל
רק מסתכל

ואני מרגישה
איך משהו בי נרגע
כשאתה שם

כמו ילדה שמצאה
יד גדולה להחזיק בה

ואני חושבת לעצמי
בשקט

איזה מוזר זה

איך לפעמים
דווקא כשאני קצת שלך

אני הכי אני

ילדה

היא מחכה
שם
שיסתכל עליה

היא מסיטה את מבטה
מחליקה לאט את שמלתה
ערומה
מתירה לאט את הקשר של הצמה

היא מסתכלת במראה
על גופה
על שיערה הארוך…
מעבירה את ידה על שדייה
מחייכת

המגע נעים לה
היא מתיישבת על המיטה
שיערה מסתיר את גופה

היא כבר לא מחכה
לו
היא נוגעת בעצמה

לפעמים
אני רוצה מישהו שיגיד לי
בואי הנה ילדונת

שייקח ממני לרגע
את כל ההחלטות
את כל החוזק

שיסדר לי את השרוך
שנפרם
לא בנעל
בלב

שיגיד לי
אני כאן
את לא צריכה להיות גדולה עכשיו

שיחזיק אותי חזק
אבל ידע
מתי  לשחרר

ולפעמים אני רוצה
שמישהו יראה
כמה אני גם וגם

גם אישה
וגם ילדה

שייתן לי להניח ראש
בלי להרגיש חלשה
בלי להרגיש חייבת

ופעם אחת
רק פעם אחת
שזה לא יהיה רק בדימיון

זה שהלך השאיר אחריו
ריח של צעדים
שלא ידעו
אם לשוב
או להיעלם

הניח את מה שהיה שלו
על שולי קבר פתוח
והביט
איך הרוח לוקחת
חלקים קטנים ממנו
למקומות שאינם שלו

ואני עומדת כאן
גופי רועד מעט
מנסה לאחוז במשהו
שאולי כבר לא קיים

והוא עצמו
נושא
את נשימות העבר

ואני נושמת אותן איתו
שקט
כמו שמישהו לוחש לך לא ללכת
והלב שלך יודע גם אם הרגליים כבר רוצות

הלך

כשאתה שם

אל תתפשט
פשוט תישאר

עבר הרבה זמן
מאז שמישהו נשאר
בלי למהר להסביר
בלי לברוח מהעומק בעיניים שלי

אתה שם
לא דורש
לא מושך
לא מפחד מהשקט שנפתח בינינו

ואני לא צריכה להוריד דבר
לא את השריון
לא את החיוך הקטן שמסתיר רעד

בנוכחות שלך
אני מתפשטת לבד

לאט
בלי דרמה

אני עומדת מולך
עם כל מה שאני
ואתה לא מסיט מבט

אני שותקת
ואתה נשאר
לא מתקן
לא פותר
לא נבהל

וזה

כל מה שהלב שלי
צריך

אני מתגעגעת לרגע הקטן הזה
שבו אני מחייכת
ללא סיבה
ככה פתאום
ממחשבה… אליך

ואז זה קורה
הזווית של השפתיים מתרככת
העיניים כמעט לא שמות לב
ורק אני יודעת

חיוך קטן
שקט
שלי