התחלה

יש רגעים שהגוף שלי נרגע
כאילו מישהו מחזיק אותי מבפנים

אבל המילים…
עומדות בצד
שקטות מהרגיל

אני לא בטוחה אם הן נעלבו
או פשוט לא יודעות איפה להיכנס עכשיו

כי פעם הן היו הדרך שלי להגיע
והיום אני כבר שם
ולפעמים זה מרגיש
שאין לי מה להגיד

אבל יש בי גם פחד קטן
שאם אשתוק יותר מדי
אני אעלם מעצמי

אז אני לוחשת לעצמי בשקט
שגם בתוך שייכות
מותר לי עדיין להיות קול

אז אני כותבת