החדר לא אפל, הוא מואר שחור
בשם בדוי, חצי תמונה
תסתכלי, הוא כולו אור
החושך מקבל פנים
אל תחייך, זה לא מתאים
השביל נגמר, אזלו התכנונים
משחקים לפי הבטן
אין חוקים
התמכרות למסכים, אלף פרצופים
פעם צמחו פה אנשים
נגדעו כל השיקמים ואין גנים
אפילו לא סגורים
גדמי חלומות, אוסף טבעות
תזרקו לכאן את הכְּתֻבּוֹת
לא צריך דלק, מעצמן הן בוערות
ככה זה עם אנשים ומדורות.
הזכויות שמורות לי.
ולנשואות/פתוחות/מאופשרות/סקרניות/משקרות לעצמן או לבריות/חושקות/שולטות ונשלטות.