גם אם הוא חטוף, עדיין בכל מבט,
רואה את הנערה שהיית ואת האישה שהפכת.
גם אם הוא חטוף, עדיין בכל מבט,
רואה את הנערה שהיית ואת האישה שהפכת.
לפעמים נדמה שהפטיש שלה הוא להיות אומללה.
מכוערת, טיפשה ולא רצויה.
היא אוהבת לסבול ומרגישה ריקנות כשהיא לא מרגישה.
מתמסרת לרוע, חסרת ביטחון ולא ראויה.
ואני, אני רק רוצה להיות לצידה.
אז מרביץ ומרחיק כדי שתרצה לחזור ולהיות לשיפחה.
העיקר שלא תחשוד שהבנתי מזמן שהיא ממש מדהימה.
תעזוב את העיר, תעבור למושב,
תגור לצידנו, בטוח תאהב.
אני אבשל, אפנק, אתה תחיה כמו מלך,
אולי אפילו נקים פרוייקט משותף.
אוף, איזו טיפשה.
קשה לא להתאהב בך גם כשאת רחוקה מהעין,
אז איך אגור לצידך? הרי אני עוד רווק ואת נשואה...
הברטית אוהבת להתחצף, רוצה עונש, צריכה סיבה, צידוק ותוצאה.
ביקשה וקיבלה משמעת, השפלות, הצלפות כדי לחזור לסורה.
אחת מאסטר.
שתיים מאסטר.
שלוש מאסטר.
ארבע מאסטר.
חמש מאסטר.
שש מאסטר.
שבע מאסטר.
שמנה מאסטר.
תשע מאסטר.
שיקרתי שהתבלבלת בספירה, אמרת תשע, אנחנו בשמונה, מתחילים מהתחלה.
אבל לא התבלבלתי אומרת הבראטית, תשע זה תשע, שמונה כבר היה.
אל תתווכחי, טעית, מתחילים מהתחלה.
הבראטית כועסת, מבולבלת, עונש בלי הצדקה.
עשתה מה שביקשתי ובכל זאת נענשה.
אחת מאסטר, שתיים מאסטר, אין צדק, רק משמעת, חוסר אונים, הפכה לשפחה.
גמרה הבראטית, השפריצה, חזרה לסורה.