אתה תחטוף
אתה תהיה קשור
עטוף
חסר אונים
נתון לחסדיי
ולא יהיו חסדים
אומלל וכואב
אתה תתחנן ותבכה
ותחטוף את מלוא עוצמתי
את כל הכעס והעצב שבי
ואתה תכיל בכאב
תתכונן
אתה תחטוף
אתה תהיה קשור
עטוף
חסר אונים
נתון לחסדיי
ולא יהיו חסדים
אומלל וכואב
אתה תתחנן ותבכה
ותחטוף את מלוא עוצמתי
את כל הכעס והעצב שבי
ואתה תכיל בכאב
תתכונן
אם תגיד לי שהשמים אדומים
שהשמש זורחת במערב
אצעד יחפה ואפזר את משנתך עד הכוכבים הכי רחוקים ביקום
כשלנשמה שלי מספיק לדעת שאתה קיים
ואני לא רוצה ממך כלום
ואני רוצה את כולך
אז אמרת
ואולי אתה באמת רוצה שאחווה אהבת אמת,
אבל אני כבר חווה
הלילה אשיל מעליי את רעלת הנורמליות
אלטף אותך שעות עד שהמתח בי יפוג
תלחץ לי על המצח עד שארגיש ריפוי שאומר לי שאני מספיקה
נדבר על אבק כוכבים ועל הטירוף האפל שלנו
נשכב על אי שיש איטלקי במטבח
ונבלע אחד את המהות של האחר
נתקרב עד שנרגיש את הבל הנשימה ונשאר נצח בלי לגעת נטבע באישונים
נתמוסס למולקולות שצפות בביצה קדמונית
אני חושבת שאני עדין תקועה שם משנה שעברה
נשרוף את העשן הירוק
נדבר על סנקה ועל שופנהאואר ועל משמעות ונגיד מילים כמו אקסטנציאליזם קיומי
נגיד שאנחנו בכלל לא קיימים כי אנחנו רק העכשיו
נדבר על המרחק שבין אפס לאחת
כשהבוקר יעלה ונשוב להיות בורגנים
נדמיין שהלילה היה חלום
העבר וההווה מתערבבים לי בחלומות.
חלמתי שאני עדין נשואה
שאני מגיעה לפמדום עם הגרוש שלי.
הכאבתי לו.
אפילו בחלום לא נהניתי מזה
זה בא משנאה
הוא נשען עליי,
הרגשתי כלוב על הזין שלו בין הרגליים שלי,
התנשקנו ונחנקתי מבחילה מהטעם והריח שלו.
סיימנו את הערב בבר כשהוא שיכור וצועק ואנחנו רבים.
כמו בכל מקום אליו יצאנו אי פעם.
ובכיתי בלב שאני עדין חיה את המציאות הזו.
אבל אני לא ❤️🩹
רעבה
מורעבת
זאבה שלא אכלה חודש
טורפת בבולמוס
מרוב אהבה
הייתי יכולה לאכול אותך