|
|
|
דרוש לב.
שלי נשרט,
אחר כך נשבר
וזה שהחליפו אבד.
אני לא טובה בשמירה על לבבות
ואני זקוקה להשאלת לב רק ללילה,
מבטיחה לשמור עליו משריטות וחבטות ולהחזירו לבעליו שלם בתוספת קופסת עוגיות.
רוב הפגישות במהלך טיפול ארוך טווח הן סתמיות.
אבל אחרי כמה חודשים של "סתם", קורה שפתאום משפט אחד נכנס ממש ממש עמוק
אאוריקה כזה
כמו,
"לאהוב מישהו זה להיות פגיעה"
מה?
אני אף פעם לא אהבתי ככה
ואהבתי
או שלא?
אבל אף אחד לא יכול היה לפגוע בי
אף אחד
*גם לא אתה,
אני סתם השתעשעתי איתך ברעיון של כאב לבבי*
אף פעם לא נתתי למישהו את הזכות להיות קרוב אליי מספיק בשביל שאוכל להיות פגיעה לידו
שיוכל לקחת את האהבה שלי ולרסק אותה
שיוכל לנצל את האהבה שלי בשביל לעשות דברים שאני לא רוצה
שארצה לרצות אותו
או כל מיני חרדות כאלה
להאמין במישהו בקיצור
ואני גם לא אתן
אני לא אתן את זה לאף אחד
זו רק עובדה לא חשובה לידיעה,
שזאת
באמת
אהבה.
אבל אפילו לך - שאני חושבת שאני אוהבת -
לא אתן את הכוח הזה.
החום של אילת מערפל את החושים
מלון זנוח
עור שזוף מלוח
נים לא נים
נימלונים
על מצעי מלון מעומלנים
אצבעותיך מהלכות במחשבות
נוגעות בכל הנקודות
הקור שלהן מבעבע לי בדם
כמו ג'ונגל שקפא בזמן
כמו בקבוק שמפניה שעומד להישפך
עד לכוס שלי
שעולה על הגדות
מספיק במחשבות
לספר סודות
לספר סטיות
לקחת הימור
לספר סיפור
על להיות
בלי להתקיים
איך היית נוגע בי, ככה?
היית לוקח?
תקח
את כל החרדות הפחדים המחשבות המציאות המחורבנת את הביורוקרטיה השגרה הכאב
תקח
תלעס אותי
תירק אותי
תסחט אותי
תגמע אותי
עד שאשוב להיות ריקה
כשאמרתי
שטוב לי בלי
שיקרתי
כשאמרתי,
שיקרתי
ושיקרתי
ושיקרתי
ועכשיו אני אמיתית
מופקרת וזונה ורעה וחזקה
סתמו
או תלקקו
תרגיעי תרגיעי
תנשמי תפסיקי
תשבי על המחשב תתפני לילדים
תשבו עם פטל על השיעורים
בלי ישיבות בערב עם יין וסיגריות ושטויות ונשנושים
די תפסיקי את יודעת שביום שישי הזה הסין
עם ההייטקיסטית היפה והסלע האיתן והפרה והנספח שלה וכל הממתקים
תוציאי את זה עליה
את הביורוקרטיה וביטוח לאומי הזונות והר של חרא סיזיפי ןהגרוש והשיט של ילדים ושל ילדה שמתבגרת מתפגרת -מה? אני גם עדין רק ילדה שרוצה לשחק להשתטות עם חבלים ורשתות וחניקות הי תראו אותי בסין עם המגף והריסים והכלבה על רצועה שחוטפת את העצבים הכאבים והדמעות והכאב שלי לתוך עצמה
די די תשבי כבר ערב של לבד
אחד
אחד
אחד
בלי משני תודעה
מחר
אהובה
מבטיחה
אני אוהבת אותך
בוא נסע כבר לחווה
לבית עם כמה מפלסים
נגדל תרנגולות ולימונים וכוסברה
נשכח מכל העולם רק תהיה איתי
גם
אני אוהבת אותך
לא גמור
לאהוב אותך
זה
משק כנפיי פרפר
ריח פרחי יסמין בליל קיץ מיוזע,
זה להלך אחר שובל הריח המטמטם שלך ברחוב ואינך כאן
זו שמיכת שלגים
זו קרן שמש פוצעת את האופק
מאירה מרבד לבן המכסה את לבי
זה אוקיינוס כוכבים
זה האינסוף והכלום
אבא?
אבא אתה פה?
מה אתה חושב עליי?
כשאתה יושב על ענן סגול ומסתכל עליי מלמעלה?
אתה איתי?
כשאני מעמידה את הבובה בפינה מלובשת וחסרת אונים?
כשאני מורידה את נסיכת ההייטק על ידי משיכה בתוספות השיער שלה לברכיים?
כשאני מסתכלת להן להם בעיניים?
כשגססת
לבד
כששאפת את נשימת אפך האחרונה ביקום החרוך הזה
ודאי חשבת
עליי ועל אחותי
היא שם, בוכה כרגיל, טובעת ברובלים וקוסמטיקה קוריאנית בארץ קרה
ואני פה,
בארץ שסועה אותה חלמת ליישב
שולטת
משחקת שח
מזילה דמעות בסתר
אולי אתה רואה
אולי אתה רואה "אותם" משעממים אבא הם משעממים
אולי אתה רואה
כמו בכיפור. (זוכר שצמת בכיפור?) בידור
שיש אחד שאוהב אותי
שעוזב הכל ובא כשנשבר
כי אתה לא יכול לבוא
שאפשר להניח עליו את הראש וסוף סוף לישון
הוא רק אוהב להחדיר את הזין שלו לנשים אחרות אבל,
אין
זה כואב
בגלל זה קוראים לזה אהבה
שיחדיר
אבל לחופש שלי אין מחיר,
אבא
אתה גאה בי, אבא?
אני חזקה
ממתינה כבר לשליח
וכל הגוף זרמים
מגיע
רצה לסלון לפתוח
לאט,
להריח
לבחון
לקרוע את האריזות
חסרת סבלנות כבר
לשאוף לריאות ריח עור
להכניס את הרגל עד הסוף
לרכוס את הרוכסן לכל האורך
עד הירך
שפיץ חד
עקב גבוה מדי
עור לעור
שחור
סיפוק
אתה מרגיש כמו שלולית חורף
מתאדה חלקיק אחר חלקיק
עד שנשארת אדמת טרשים יבשה
אין לך שליטה
אתה לבד
אינך חלק מגל באוקיינוס או מקרחון בקוטב הצפוני
הנך שלולית חורף שכונתית מטונפת
לא תהפוך לכלום.
בגשם הבא כבר לא תהיה פה
ותהיה במקומך שלולית חדשה ובודדה כמוך.
לא תהיה פה לראות את הפריחה של האביב
לא תהיה פה כשיתחיל החופש וילדים ישחקו בגן עד רדת החשיכה
לא יקרה כלום
פרט להתאדות מהירה
לבד
חלמתי שבחרת בי
בין חלום על אסון טבע
לחלום על הליכה ערומה ברחובות ילדותי
הסתתר חלום סודי
בחרת בי
