היית ישוב על הכורסא ואני מטר ממך מוזגת לך כוס מים שביקשת
מעניין אם הבנת כמה אהבה מזגתי לכוס הזאת
כמה עדינות ורוך יצקתי לתוכה
"תביאי לי את הפלאפון"
ניגשתי ,מסרתי לך, וחזרתי למקומי מטר ממך
כל תשומת ליבך נלקחה ממני לקריאת מיילים בפון
ואני ניצלתי את הזדמנות הפז הזאת להביט בך באין מפריע
כל הבעה ותו
כל מה שלא יכולה כשאתה ממוקד בי ומשגיח
פיציתי את עצמי על כל הפעמים שבגלל המבוכה לא מסוגלת להביט
דווקא בגלל ההחופש הזה שניתן לי להתמוגג ממך
התעצמה ההבנה שאני אומנם רואה אותך אך לא מספיק קרובה אליך
קרובה לכרוע לרגליך
קרובה להניח ראש על ברכיך
לנשום אותך ,להתחזק ממך ,
ל ה ר ג ע !
התחלתי להתפתל
רציתי שתשים סוף לבזבוז הזמן המשווע הזה!
חשבתי על כך ששלושה שבועות לא התראינו
שרוב הזמן אנחנו רחוקים פיזית
כעסתי
כבר ממש ממש כעסתי
ניגשת אליי אוחז בשדיי מאחור
ושכחתי הכל..
אני כעסתי?
אני?
לא נכון (-:
לפני 13 שנים. 10 בנובמבר 2011 בשעה 15:11