אם יש על מה לשתוק ביחד - יהיה גם על מה לדבר.....
הערות על השוליים...
טוב, אני לא יודע מה אני אכתוב ואם אכתוב בכלל. כתיבה בישבילי היא דבר לא רגיל, מעבר למספרים ומשימות רגילות, במיוחד הכתיבה האישית. אבל אני אנסה -ונראה מה יצא מזה.שניהם ביחד בדרך כלל, מלווים אותנו יום-יום, בכל מקום בכל שעה. אכזבה היא אישית- ציפייה קשורה באחר. שניהן ביחד כמו בומרנג – חוזרות ופוגעות פעם חזק פעם חלש יותר. ידוע שגודל האכזבה כגודל הציפייה -לא נכון בעיני לקשר. לקשר טוב, אמיתי, רגשי, טובעני ונכון. בקשר שכזה יש גם אלמנט של נתינה, השקעה, רצון, תשוקה. זה עושה את האכזבה עמוקה יותר, פנימית ואישית יותר. כזאת שבא לך לבכות אבל אתה לא יכול, כזאת שבא לך להתפוצץ למיליון חתיכות אבל אתה מתאפק. רגש, הרבה רגש יוצא ברגע הזה. רצון לאושר של בן האדם שחשוב לך וצער שלא אתה הגורם לאושר הזה.
איך להתמודד עם האכזבה, אם צריך להתמודד איתה בכלל? לא אני שאדבר על זה ובטח לא בשלב זה. אולי יהיה פוסט נפרד, כשאעכל את התקופה האחרונה ארגיש כל אטום של רגש שבה מחדש ובעוצמתו הנכונה.
שליטה זה לא רק לתת פקודות. שליטה זה לקחת אחראיות, על החיים שלך, על החיים של אנשים שיקרים לך, על המעשים, על השאיפות ומחשבות.
אנחנו שולטים, שולטים בנו, החיים דבר מורכב ורב משמעותי, כמו גם השליטה. שולט משפיע על הנשלטת שלו, לטוב ולרע. ורע מאוד עם זה בה מרועה האנושי ולא מבניה אובייקטיבית רגש ואהבה.
.
יש פה הרבה לסדר - האמת בכל מקום זה תקופת הסידורים: בחיים שלי ושל סובבים אותי, בזוגיות, בעבודה, בהשקפות, בהסתכלות ויחס. ממש "פסח" הכללי הגיע, לניקיונות ולהתחלה חדשה. מקווה שעכשיו לא אצטרך ללכת 40 שנה במדבר....
אני בטוח שלא אצטרך ללכת 40 שנה במדבר, אני יודע את זה בוודאות
נו, מה יהיה איתי? שעה 5 בבוקר, יום שבת ואני ער. זה פשות נגד כל האמנות הבינלאומיות!!! כנירא לא יצליח לישון יותר בבית הזה. נירא אם אשן טוב באחר..... היום נירא. לפני יום קשה, עם הרבה ריצה, עבודה וסידורים. יום חשוב ועצוב מצד אחד אח משמח מצד השני. כל סוף היא התחלה של משהו חדש.