מחשבות

ספרו לי על הקינק ו/או הפטיש האהוב עליכם?

* נכתב בעקבות שיחת בטינדר*

י : "אהיה ישיר ואשאל..., מנוסה בבדסמ או סקרנית"

CAGE: "לפני שאענה לך ספר לי על ה"אני מאמין" שלך בנושא יחסי שליטה"

י' : את צוללת לעומק לפני שהבנו האם יש כיוון. פילוסופיה כזאת היא משהו שמתגלה תוך כדי שיח וקשר"

CAGE: "מתוקי לך תקרא על "בטוח שפוי ובהסכמה"

הבחור נעלם

 מחר זה יום ההולדת הראשון בלעדייך, חברים אומרים לי שאני צריכה לחגוג ואני מנסה להסביר להם שהנשמה שלי לא מסוגלת,
שאני עדיין לא בשלה, שחודש הוא  לא הרבה זמן והפצע עדיין תריא מידיי...

והשיר הזה שקיבל משמעות כל כך אחרת
 

לקחת אותי לשיחה לפני שבוע+, בשיחה אמרתה שבשבועיים-שלושה האחרונים אנחנו עושים לא טוב האחד לשנייה ומושכים האחד את השניה למטה ולכן עדיף שנתרחק, אתה צריך את המרחק.

אתה זוכר מה קרה בתחילת אותם שבועיים?- דמות הורה שלי נפטרה...

ובכל זאת כשנכנסתה לפאניקה סביב שכן שמאיים עלייך הייתי שם בשבילך ואתה סיפרתה לי כמה אתה מעריך את א' על שהוא שם ואת ב' על שהוא שם כי הם לא חייבים לך כלום.

נחש מה?!- גם אני לא!

ולא שמעתי אפילו מילת תודה

נו טוב - עוד אכזבה

אתה לא האדון/מאסטר/ מה שזה לא יהיה שלי...

היום נשבר הקש האחרון.

ישבתי ליידך בחדר, רועדת מפחד בעקבות יירוטים שהתרחשו.

אפילו כתבתי לך שחרא לי (מייד אחרי שנשמעו פיצוצים(-עדיין לא שמתה לב שאני רועדת.

כשכתבתי שאני חושבת ללכת הבייתה, התעצבנת עלי , אמרת שאני מאשימה אותך  וזה לא מקובל עלייך...- הרי "איך יכולת לנחש שמשהו קרה כשלא אמרתי כלום!

ואני בסכ עושה סצנה  ...

ואתה! לך יש חוזה עבודה שאתה צריך לחתום עליו ועסוק בו!!!, "מה אני לא רואה שאתה עמוס?!"

"לימדתי אותך תרגילי נשימות ! ,למה את לא עושה אותם כדי להירגע?!"

כל מה שעובר לי בראש  הוא :

- היו ירוטים לפני שניה, התגובה  הראשונה שלי אלייךת הייתה לשאול "איך אתה?"

- אני באמת נחתתי עליו משום מקום??

זאת תחושה שחיפשתי לחוות המון זמן, עכשיו השאלה היא איך משחזרים אותה בעתיד?
כי ה"נימאס לי" הזה הוא לא רע, מדובר בנמאס לי שמוביל לפעולה, כזה שמקדם אותי, שנותן לי כוח לשנות דפוסים שלא משרתים אותי.
איזה כייף שהנימאס לי הזה בא

הצעות   או מתנדבים לטיפוח הרגל?

* בבקשה אל תשלחו לי תגובות בפרטי על הפוסט- אני נטו פורקת*

לחבר טוב שלי ככל הנראה חזר הסרטן><, מדובר על בחור בן גילי..., זאת הפעם החמישית בתוך פחות מעשור 

היום הגיעה אחת מרעידות המשנה היותר עוצמתיות של התקף החרדה><
הגוף שלי שורף ואני רוצה רק שזה יגמר..., אני מתקשה להרכיב משפטים 
תליתי על הקיר תזכורת שזה הגוף וזה יעבור

התקפי חרדה הם כמו רעידות אדמה, יש את הרעש הראשי ואת הרעידות שמגיעות אחריו.
אתמול הגיעה הרעידה הכי עוצמתית אצלי, הרגשתי אותה מתקרבת בשבועות האחרונים. כל הגוף שרף לי מהבוקר><, הרגשתי איך המוח שלי נכנס למצב של ערפל .

אתמול היה לי תזמון לא טוב בעליל כשביקשתי מכולם להתרחק ..., מי שמתמודדים עם הפרעת חרדה כנראה יכולים להזדהות עם הפעולה.
עדיין מול אדם שחשוב לי הדברים יצאו מפרופורציות, עכשיו בדיעבד אני מבינה שאחת השגיאות שלי הייתה להתעקש להסביר לו מה קרה, העקשנות למצוא "איפה היה הקצר בתקשורת?", למרות שהמילים שלו וההתנהגות שלו אמרו שהוא לא במצב להקשיב.
הטעות הייתה לנסות לדפוק על דלת טרוקה במקום לומר"...., אני רואה שאתה נסער, אני בהתקף חרדה ולצערי לא יכולה להכיל כרגע" או פשוט לא להגיב כדי לא להחמיר את המצב.

תזכורות חשובות:

1. זה לא ענייני מה אנשים אחרים חושבים עלי.
2. לא כולם חייבים להבין, לא לכולם יש לב גדול כל כך.

3.אין שום דבר בעולם שיגרום לאדם שרוצה/החליט שהמציאות חייבת להיות א', שהמציאות אחרת...,לא משנה כמה ברורה האמת שמולו