יש פה כמה לאור בקשות ספציפיות, מוזמנים לשלוח בקשות בהתאם לקינק שלכם בפרטי :)
אני לא מה שאתם חושבים
הבלוג מנסה לתאר הנפש שלי, לא מתיימר לקלוע לטעם של אף אחד.אהבתם? תרגישו חופשי לפרגן:)
לא אהבתם? אשמח לשמוע על זה כל עוד הביקורת עניינית.
אם אתם קוראים את זה, כנראה שאתם ממש אוהבים לקרוא בלוגים או שאתם מנסים ללמוד קצת עליי. כך או כך תלמדו קצת עליי :)
ניתן להגיש בקשות בפרטי, תהנו :)
בעיקרון הday job שלי זה רק כי אי אפשר להתפרנס מלהכין ממים...
אין באמור להוות קינק שיימינג, טל"ח.
מקווה שלא חידשתי לאף אחד כלום אבל גברים פשוט לא טובים בלהיות חולים...
מה זה לא טובים?
גרועים.
מה זה גרועים?
כל הגבריות מתנקזת לגוש חולי שמתלונן על כמה שכואב לו ורע לו.
אז בקטע הזה אני לא שונה.
כי הראש שלי מרגיש כאילו שיחק כדורגל, בתור הכדור.
מרגיש כאילו שבר קיר של בניין, בתור ה wrecking ball.
מרגיש כאילו היה חלק מהופעת רוק, בתור התופים.
אני יכול להמשיך לתת עוד דוגמאות אבל נראה לי שהפואנטה עברה,
גברים פשוט לא יודעים להיות חולים...
כתבתי את זה כמה ימים לפני השביעי באוקטובר ושכחתי לפרסם.. ומפה לשם זה שכב בטיוטות שבעה חודשים. קריאה מהנה :)
--‐----------------------
בעמק יפה, בין כרמים ושדות
עומד כלוב בן חמש קומות.
ומי גר בכלוב?
בקומה הראשונה מתחלפת זונה.
כל היום בביתה, עם בן זוגה מתהפכת.
אחרי הסשן האחרון, כבר קשה לה ללכת.
בקומה השניה גרה שולטת,
כל היום דורכת קושרת,
מעבירה אילופים,
כי נשלטיה כלואים בכלובים אחרים.
בקומה השלישית שפחה מתוקתקת,
מוכנה לאדונה, לרגלו מחוברת,
רטובה וקפוצה, היא אליו מקולרת.
בקומה הרביעית גרה קטנה,
בשמחה ובנחת,
דאדי חודר לה לתחת.
בקומה החמישית גר שולט עכזר
אך לפני שבוע ארז את חפציו ויצא
איש לא יודע לאן ומדוע.
כתבו דיירי הכלוב שלט
תקעו דילדו מעל הדלת
וקבעו שלט בדלת
"כלוב להשכיר"
והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים -
אל הכלוב מגיעים סוטים חדשים.
ראשונה באה הכלבה, לקומה החמישית עולה על ארבע, קוראת את השלט.
פותחת את הדלת ומסתכלת.
באים השכנים, מסבירים לה פנים.
- הנאה כלוב האילוף בעינייך?
- נאה.
- הנאה קערת המים בעיניך?
- נאה.
- אם כן, שבי איתנו כלבה.
- לא אשב.
- למה?
- השכנים אינם נאים בעיניי. איך אשב אני כלבה קופצנית עם מתחלפת? הרי מרוב הצלפות כבר קשה לה ללכת.
הלכה הכלבה בא העבד.
עלה בעצלתיים לקומה החמישית,קורא את השלט. פותח את הדלת ומסתכל.
באים השכנים, מסבירים לו פנים.
- הנאים חומרי הניקיון בעינייך?
- נאים.
- הנאה ההדום בעיניך?
- נאה ההדום, אך רק בי ישתמש הדום.
- אם כן, שב איתנו עבד.
- לא אשב.
- למה?
- השכנים אינם נאים בעיניי. איך אשב אני עבד ממושמע עם שולטת? משוייך אני ונוכחותה בולטת.
הלך העבד באה הונילית.
עלתה בחשדנות לקומה החמישית, קוראת את השלט.
פותחת את הדלת ומסתכלת.
באים השכנים, מסבירים לה פנים.
- הנאים החדרים בעינייך?
- נאים.
- הנאה המטבח בעינייך?
- נאה.
- אם כן, שבי איתנו ונילית.
- לא אשב.
- למה?
- השכנים אינם נאים בעיניי. איך אשב אני ונילית עם שפחה שאדונה אותה לרצפה הוריד? ובכלל, הקולר נראה לי מוזר ומפחיד.
הלכה הונילית באה הבראטית.
עלתה בצעקות לקומה החמישית, קוראת את השלט.
פותחת את הדלת ומסתכלת. באים השכנים, מסבירים לה פנים.
- הנאים הצעצועים בעינייך?
- נאים.
- הנאים החבלים בעינייך?
- נאים.
- אם כן, שבי איתנו בראטית.
- לא אשב.
- למה?
- השכנים אינם נאים בעיניי. איך אשב אני הבראטית עם הקטנה? חצופה אני והיא ממושמעת, הרי כל היום דאדי נותן לה בתחת.
הלכה הבראטית באה הפומבית.
עלתה בעירום לקומה החמישית, קוראת את השלט. פותחת את הדלת ומסתכלת. באים השכנים, מסבירים לה פנים.
- הנאים החלונות בעינייך?
- החלונות קטנים.
- הנאה המרפסת בעינייך?
- נאה המרפסת, אך את העין איננה תופסת.
- ובכן, לא תשבי איתנו?
- אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני:
המתחלפת - כל היום מוצלפת.
השולטת - קשרים מהממים מחברת.
השפחה - ממושמעת ונקייה.
הקטנה - מתוקה ונבונה.
רואה אני, כי נוכל לחיות ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת.
שכרה הפומבית את הדירה
יום - יום על הגג היא חוגגת, במסיבות פטיש עיניים מנקרת.
כך בעמק יפה, בין כרמים ושדות
עומד כלוב בן חמש קומות
ובכלוב גרים עד היום
סוטים טובים חיי - שלום
שידרו בערוץ הילדים סרטים על נופלים
על האח
האחות
הדוד
הייתי חזק וגיבור
כי הסתכלתי מבלי להוריד את המבט
כשגדלתי הבנתי את המשמעות
והעסק נעשה מורכב יותר
כי כבר קשה להסתכל ולא לזוז
היום כאדם בוגר
ששירת בצה"ל ועבר קשיים
אני מבין שהדמעות האלו
הן לא דמעות רגילות
הן דמעות של עצב
ודמעות של גאווה
ביחד
כי זאת המדינה שלנו
ואלו האחים שלנו שם מתחת לאדמה
החברים שלנו
אנחנו
העצב שלנו הוא טריקי כזה
כי הוא לא כמו העצב של כולם
הוא מהול בשמחה
הוא תמצית הישראליות
שיש על מי לסמוך
ואנחנו נמשיך בדרך
כי אנחנו
עם
של גיבורי על
אמ;לק - דייטינג זה חרא.
אבל רגע, לא הכל מלנכולי וקודר (סליחה מכל בעלי הפטיש)...
לאחרונה החלטתי שאני רוצה זוגיות.
כזאת שמכילה הכל, כן, הכל!
לפני כמה שנים עשיתי עבודה על עצמי, דייקתי את עצמי, את הצרכים שלי, את הדברים שעושים לי טוב וזיהיתי גם את אלו שלא עושים לי טוב (רמזים לכך שזורים בבלוג), והעבודה הזאת עדיין נמשכת.
לקבל החלטה זה לא הכל, צריך להיות פרואקטיבי, אז כתבתי גם מודעה שבה ניסיתי לתאר את מה שאני מחפש.
אז יצאתי לכמה דייטים.
חלקם היו טובים יותר וחלקם טובים פחות, אבל מכולם נהנתי באופן חד משמעי והכרתי כאן כמה נשים מהממות ❤️
למה?
כי הבאתי את עצמי, אותנטי ובלתי מתאמץ.
יש קטע כזה בדייטים שאנחנו מנסים להציג איזו חזות אחרת, משהו שהצד השני יאהב ויתחבר אליו, הכל כדי שלא להישאר לבד נכון?
עם הזמן הבנתי שלא רק שזה לא מקדם אותי לשום מקום, זה אפילו פוגע כי אנחנו מייצרים פה התאמה פיקטיבית שלא יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן.
והזוגיות הזאת שמכילה את הכל תגיע. גם חיבור וונילי טוב, גם בדסמ, גם ראיה משותפת לגבי העתיד.
ונחזור לאמ;לק של ההתחלה...
כל העסק הזה קשה. קשה להשקיע במשהו ראשוני. קשה כשזה לא מסתדר. קשה כשצריך להמשיך את החיפוש.
אבל יש לי סבלנות, אמשיך לחפש גם אם לפעמים זה קשה ומבאס.
ואם הגעתם עד לכאן, אז גם אתם.ן יכולים להיות פרואקטיביים!
אם אתם מכירים מישהי שמתאימה למה שכתבתי במודעה שלי זה הזמן לקשר בינינו :)
שאלה להמונים.
יותר כמו תהייה אבל שיהיה...
פרסמתי מודעה שמופיעה בפרופיל שלי, מחפש זוגיות.
פנתה אליי נשלטת *משוייכת* שביקשה תמונה שלי.
כן, ככה בלי הכנה מוקדמת ואני מודה שזה קצת תפס אותי לא מוכן (יש לי אני מאמין יציב מאוד כשזה נוגע לנשלטות של אחרים, זה big no no).
חריג?
מה *אתם*, הייתם עושים? (דמיינו את זה בקול של חיים הכט בשביל האפקט המתבקש)