סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני לא מה שאתם חושבים

הבלוג מנסה לתאר הנפש שלי, לא מתיימר לקלוע לטעם של אף אחד.
אהבתם? תרגישו חופשי לפרגן:)
לא אהבתם? אשמח לשמוע על זה כל עוד הביקורת עניינית.
אם אתם קוראים את זה, כנראה שאתם ממש אוהבים לקרוא בלוגים או שאתם מנסים ללמוד קצת עליי. כך או כך תלמדו קצת עליי :)
לפני שנה. 28 בספטמבר 2023 בשעה 21:08

לאחרונה יצא לי להרהר על כל אותם הדברים, שנראו כסוף העולם באותו הרגע, ובדיעבד התגלו כמתנה. 

 

בין אם הקורס המומלץ ביותר בעולם שלא הצלחתי לתפוס בזמן הלימודים, שהוחלף לו המרצה ברגע האחרון והתברר כזוועתי. 

או כשיצאתי עם מישהי שהתאהבתי בה מעל כל הראש ושברה לי את הלב, רק כדי לגלות אחר כך שהיא מסובכת עם כל מיני גורמים מפוקפקים.

או כשאיחרתי לראיון עבודה, ובמעלית שוחחתי במקרה עם מנכ"ל החברה (מבלי שאני מודע לכך) ויצרתי רושם חיובי אצלו.

אלו כמה דוגמאות בולטות שעלו לי לראש, אבל יש עוד לא מעט כאלו.

 

המשותף לכל אלו היא התחושה של סוף העולם. לא יכול להיות גרוע יותר. למה דווקא לי?

אני משתדל להסתכל גם על הדברים הגרועים והמבאסים ביותר בצורה חיובית, כהזדמנות למשהו טוב שהולך להופיע מעבר לפינה. 

 

מהו סוף העולם שלכם, שהתברר כברכה? 

שתפו בתגובות :)

 

JustNobody - קראתי פעם על מחקר שמספר על כך שילדים דיכאוניים (כלומר, חולי דיכאון) נוטים לראות את חצי הכוס המלאה בקטע מוגזם.
כאילו, הם משכנעים את עצמם שהכל בסדר ושהם סתם עצובים בלי סיבה.

קצת מזכיר לי את הטקסט שלך :)
לפני שנה
שולט שונה בנוף​(שולט) - מעניין :)
לפני שנה
Vanila princess - מזדהה מאוד, בערך כל פעם שלא קיבלתי מה שרציתי נראה לי כסוף העולם.
המון פעמים זו התברר כברכה .
למדתי מזה גם לא מעט- למתן אימפולסביות לבדוק דברים לעומק.
עד כמה שניתן..
לפני 9 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י