ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

MySpace

אולי אני אכתוב כאן משהו
לפני 15 שנים. 4 בספטמבר 2008 בשעה 1:43

מאושרת במשך שעה וארבעים וחמש דקות הייתי מאושרת
אני מחכה לזה כבר שנים עוקבת אחרי שניהם מאז שהייתי בת 13 בערך
מקשיבה ומקשיבה ומעריצה מרחוק, מתחברת לכל מילה בוכה לתוך הכרית עם כל צליל

אתמול סוף סוף עמדתי מולם שני ענקי הרוק, שני האלים שני הלבבות הגדולים ביותר ברוק האמריקאי מארק לנגן וגרג דולי
סקרימינג טריז, אפגן וויגז, גאטר טווינז, טווילייט סינגרז... הם רק חלק מהלהקות שהם הקימו והובילו
אנחנו מדברים פה על שני אנשים שקורט קוביין אמר פעם שהוא מקנא בכישרון שלהם.

כל מי שהיה בהופעה אתמול הרגיש את זה, הקירות רעדו מגאווה וכולנו עמדנו מתרגשים יודעים שעוד רגע הם עולים לבמה ונכנסים לנו לוריד. הקולות האלה הכל כך שונים משתלבים יחד בשלמות, האחד קופץ וזועק לשמיים והשני לוחש בלי לזוז ואנחנו יודעים שהם חברים ואנחנו רוצים כל כך להיות חלק מזה, אפילו לרגע, אולי גם לפחות מרגע הרי נקח כל מה שיתנו לנו.
מילים מוקפדות שמרעידות אותנו כל פעם מחדש, עמדתי שם די מוקפת גברים (פחות נשים בהופעות כאלו) והקשבתי גם להם וגם לקהל
מרגע לרגע המקום השתנה, כשצריך צרחנו אתם ולפעמים השקט המוחלט מסביב גרם לי לחשוב שזה רק אני והם, שהם שרים רק לי.


ואז הגיע הרגע דווקא לא שיר שלהם, חידוש לשיר של של מאסיב אטאק live with me
הסתכלתי מסביב על הקהל הגברי הזה צורחים בוכים (אני לא צוחקת עמד מאחורי בחור ענק שיבב והוא לא היה לבד), הנה הם איתי עומדים ומבקשים live with me, הנה הם פה מרגישים, נפתחים, מאוהבים לחלוטין ברגש הנע הזה על הבמה. כל אחד פה בחדר הרועש שקט הזה מרגיש חשוף לגמרי כולם הגיעו הנה בכדי לשים את הקלפים על השולחן ואז לבעוט בו.

יצאנו משם נורא שקטים, פחדתי שאם אני אדבר על זה זה יעלם, אני אשכח מה הרגשתי, אני אשכח כמה היה לי טוב
כמו שלרגע לפני שהגעתי לשם שכחתי שזה כל מה שאני צריכה בשביל להיות מאושרת שעה וארבעים וחמש דקות רצוף

גרג דולי אומר שבשביל מוזיקה צריך שלושה suffering sensuality salvation -s
לדעתי אני צריכה את שלושת אלו בשביל הכל


כמה מילים משיר נפלא front street - gutter twins

Go where you go, but forget me not-
Take a memory too, if it's all you got
Chase your pain with a shot of rain-
Dig with a spade or a razor blade

Come on feel me now
I ain't only one
When it comes apart
We're gonna have some fun, son


המון דברים משתנים אצלי כרגע וזו פשוט תחושה מדהימה לדעת שיש דברים שלא ישתנו לעולם
מה שגרם לי לצחוק, להתרגש, לבכות, להתאהב בגיל 13
גרם לי לאותן התחושות אתמול

silence​(נשלטת) - את רוב הלהקות שכתבת, אני לא מכירה, או לא אוהבת. אבל ניסיתי לשמוע רק בגלל הקול המדהים של מארק לנגן. הוא עושה רטט שכזה:)
לפני 15 שנים
Ladytron - כן הוא מדהים..כל מה שיוצא לו מהפה נשמע נכון ואמיתי
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י