לפני שנים רבות רבות, בין ארץ לשמיים ,בין הרים לפלגי מים, שכנה ממלכה קסומה ומיוחדת....
הממלכה היתה לרב ריקה מאדם.. זו היתה ממלכה מוזרה, לא היתה שם מלכה ולא מלך, לא נסיך ולא דברים יקרי ערך..
אך היתה שם נסיכה אחת בודדה, מיוחדת במינה, כמעט נחמדה.
הנסיכה גדלה בכוחותיה שלה, הלבישה עצמה בשמלות מלמלה, רחצה עצמה באגם בטבילה ואף עשתה pr לעצמה בשם התהילה.
חלילה מלחשוב כי לא שירתו את הנסיכה, אחרי הכל היא השתכנה בממלכה.
היו מגיעים משרתים מידי פעם, מבשלים לה, ומוסיפים לחייה קצת טעם.
מנקים סביב את החדרים המטבח והסלון, ולפעמים היו גם נשארים לישון...
אך השער היה לרווחה פתוח..
וכל משרת היה חולף כמו הרוח.. מייד כשהתעייף והיה צריך לכאורה לנוח...
יום אחד הגיע לממלכה משרת שובב, עם נקודות נמשים( ואפילו זנב?)
הוא ידע לעשות המוווון שטויות ולהצחיק את הנסיכה בלי בעיות...
אך בעיה אחת היתה לו.... הוא לא ידע לנקות!!
הנסיכה, שנורא רצתה שישאר בממלכה...לפתע חשבה (אולי רק הפעם..)להפוך לשפחה!!!!!
מה עלה במוחה? של אותה נסיכה? שהחליטה לנקות את הממלכה?!!!?!!!
היא הניחה את השרביט בפינת השולחן, ונכנסה למטבח.. והוא היה ... איך לאמר בעדינות?... מלוכלך כ"כ.!
מבלי להגן על ידיה היפות, בלי לחשוב על לטקס של כפפות...
טבלה ידיה בכיור המטבח.... ובשמיים אפילו אלוהים צרח.
ובאותו רגע הביט בה המשרת המנומש, שהיה טיפ'לה מיואש.
הוא קלט את השרביט בזוית עיניו.. ולפתע הרוח הרעה קפצה עליו!!!
הוא חטף את השרביט והתחיל לרוץ!!!הוא ידע כי משרת בממלכה הזו כבר לא נחוץ!
הוא יצא את השער ורץ במהרה.. הנסיכה אחריו בלי שום ברירה..
הוא ידע שהנסיכה לא תתפוס אותו לעולם.. הוא רץ ורץ והנסיכה יצאה מפתח הממלכה.. והוא צוחק עם השרביט בידיו.. והיא רצה ובוכה אחריו..
.
איזו ממלכה בלי נסיכה ובלי שרביט ואיזה עבד לץ מצחיק שגנס לנסיכה את השרביט בלי אפילו אחורה להביט..
מאז ועד היום עומד לו לץ טפשון וחי כמו מלך חושב שהוא אדון...,
ושם הרחק ביער ברגליים יחפות, בלי משרתים ובלי אהבה, מחפשת לה הנסיכה את השרביט ואת מקור הגאווה.
BIG BANG
וגלינג גלנג.כמעט שלא נותר ממנה כלום
היא ריקה וחלולה ואין בה
נוגעת, הורסת , דוקרת
חיצים שולפת יורקת שוטפת
בפינה נותרה הגרב מאתמול
ובימין לחדר צבעים חדשים ומכחול
כבר מזמן שכחה לגעת לאהוב ולטעת
כבר שנים לא נתנה על עצמה את הדעת
והיא ריקה ויש בה הכל.
לפני כשבוע הלכתי לחברתי משכבר הימים ,היא שייכת למקטע דו מיני בחיי והיתה חברה טובה וגם לעיתים פרטנרית לפלירטוטים. אף פעם זה לא הרחיק יותר מידי לכת.. קצת קיצ'קוצי'ם מידי פעם... המון מתח מיני, כשיש אלכוהול בסביבה היא גם היתה נוטה להצמד ולהתנשף, אבל תמיד הייתי הודפת ועוצרת אותה בטענות שונות.אמיתיות אבל לא מפוקסות.
פעם כי היינו עם בנות זוג, פעם כי היינו חברות טובות מידי, פעם כי היא היתה שתויה מידי,ופעם כדי לא להרוס את החברות ביננו.עד שנגמרו התירוצים, לפני כשנתיים שתינו יין, צחקנו, נהנינו ולבסוף גם התחלנו לשלוח ידיים. אבל מאחר ושתינו מאד דומיננטיות התפתח שם מאבק שליטה יותר מאשר מיניות או משהו כייפי , צחקנו קצת על הסיטואציה, שתי טורפות לא מצליחות להפשיט אחת את השניה כי כל אחת רוצה להיות למעלה. כפי שציינתי , לא מדובר בבחורה שמכירה את עולם השליטה וגם אני לא ממש הייתי בעניין עד תומו... רק כשעשוע.. כרגיל..המשחק נפסק כשהבנו שאני לא נותנת לה את השרביט והיא בחיים לא תוותר עליו ובתור שתי נמרות לא יכולנו להפוך ל"פאסיביות" הפסקנו שם. עבר זמו היא נסעה וחזרה היו לה בנות זוג ולי בני זוג לטווח קצרצר, הפסקתי ונמנעתי מנשים ע"מ ללמוד להסתפק בגברים.. והזמן חלף. לפני כשבועיים נפגשנו שוב.. בין שאר הסיפורים, סיפרתי לה שגיליתי את עולם השליטה, שאני נהנית מזה, שזה קסום, שיש בזה משהו מדליק בלהיות למעלה , הייתי עדינה כמו שלסבית עדינה כשהיא מספרת לסטרייטית וכמו שצריך להיות עדינים עם ונילים, הייתי עדינהלמרות שידעתי שהיא- היא אם תהיה שולטת היא תהיה אם כל המושבות!! המלכה הכי עריצה בעולם. יש בה הכל. כוח ! ועצמות, וצחוק מתגלגל קצת רע וקצת סקסי, ועינים כהות, וגבות שיודעות להתרומם לבדן, היא יודעת מי היא ומה היא שווה והיא אוהבת לזיין כל מה שזז.
ובכל זאת הייתי איתה עדינה, אני זוכרת שהיא צחקה, "מהפח אל הפחת" אמרה לי. עזבת נשים , עברת לעבדים? תגידי את נורמאלית?"
"מותק" אמרתי לה, אם היית מרגישה גבר, שהוא מושך אותך, חתיך לצורך העניין, חמוד, סקסי, חייכן.. שיורד על ארבע ומנשק את כפות הרגליים שכל מה שהוא רוצה זה לשבת לידך על ארבע.. להסתכל עלייך נושמת. שכל מילה שתוציאי מפיך תהיה לו למסגד.. היית מבינה על מה אני מדברת. על הכוח על האופוריה על מיניות העצומה שבדבר..
דיברנו עוד קצת, היא שאלה שאלות בסקרנות, דאגה להראות סלידה מידי פעם..כמו כל ונילית טובה, ושאלה על העבדים הראשונים שלי..
מאחר ולא היו לי כ"כ הרבה עבדים בחיי, כי אני דואגת גם לחיות חיים ונילים( ונהנית מהם עד מאד) סיפרתי לה על השניים הראשונים ומשם השיחה עברה לדברים אחרים.
עבר שבוע וקפצתי אליה לארוחת ערב (הפכנו לשכנות).היא שתתה רד בול וודקה, אני שונאת רד בול.. יש לו טעם של סירופ שיעול. ביקשתי את הוודקה בקולה..
היא הזמינה אוכל סיני, ישבנו משני צידי הבר. אני בכיוון המטבח והיא בכיוון הסלון, כיסאות כבדים גבוהים, אחת מול השניה.
"אחרי שתגמרי לשתות" היא אמרה לי "תחממי לנו את ההזמנה בתנור"
הייתי קצת בהלם מהבקשה, היא תמיד זו שעושה שמחחמת שמגישה שמנקה...אבל הבנתי שזה כנראה מהכובד של האלכוהול, כנראה היא שפוכה..
"אין בעיות מותק" אמרתי, היא מכירה את הרכות שלי עם אנשים קרובים לי..
"ואחר כך את תמזגי לצלחות וגם תשארי לישון פה לעשות לי נעים בגב":
עדיין לא ירד לי האסימון, עדיין לא הבנתי שהיא מנסה לשלוט, חשבתי שמדובר בבקשות מפונקות..
אין בעיה אמרתי לה" ביודעי שהיא שיכורה והייתי בטוחה שאני מרדימה אותה והולכת.
ואז באה הבקשה השלישית- הציווי השלישי , נכון יותר לאמר...
"כיווצתי עיניים, חייכתי חצי חיוך, והסתכלתי עליה - ארוכות.. מנסה להבין אם אני צודקת או לא.. חייכתי עוד קצת ואמרתי
"תקשיבי , בובה, אם את רוצה לשחק, דבר אחד צריך להיות לך ברור, יש רק צד אחד שאני מוכנה להיות בו, ואם תסכימ לוותר על הכוח ועל האגו זה ילך , אם לא .. אל תנסי בכלל.." המשכתי לחייך.
"תסתובבי היא אמרה, תמזגי לנו לאכול ותשבי" שימי את הנייר כסף לפני כן.."
ביצעתי את מה שהיא ביקשה בחיוך, אני צוחקת תוך כדי ועושה, לא כי הרגשתי רצון לעשות ולא כי הייתי בתחושה של זה מקומי, כי הבנתי שהצלחתי להכניס את מיטל למשחק.. עשיתי, רציתי לראות עד כמה היא תלך רחוק, היה ברור לי שבשניה שהיא תהיה בטרטוריה חדשה אני לוקחת שרביט, היא המשיכה לשחק ולחלק כמה פקודות ואני בעיקר צחקתי, היה לי ממש מוזר להיות במקום שלא מקומי, אבל נורא רציתי שהיא תרגיש את התחושה הזאת.. של להיות מלכה, זה היה ברור שהיא נולדה להיות מלכה...
אחרי כמה משפטי ציווי וריצוי ישבנו לאכול, ומשם חזרנו לדבר על דברים עמוקים , בחיוך, בכייף,,, גם את הנעים בגב שרצתה הצלחתי להשכיח ממנה( אחרי הכל אני בהתנזרות מנשים לעת עתה).. ראינו סרט והלכתי הביתה.
עוד צוהר לעוד ונילית נפתח.
אצלנו בעולם הדו מיני לסבי היינו אומרים שמי שמפיל סטרייט לקטע מקבל טוסטר. זה היה הביטוי. מעניין מה מקבלים כאן. חסר לי מיקרו האמת..
לפני הרבה שנים בכפר קטן ולא מוכר חיו להם בשלווה ובנחת כמה עבדים מלקקי תחת.
לעבדים היו בתים משלהם, מכוניות משלהם, עבודות לפרנסתם משלהם, לעיתים אף נשים משלהם.
לא רחוק משם חיו בשלווה ובנחת מלוקקות התחת. חלקן היו טובות לב, חלקן יפות. חלקן היו מכוערות וחלקן היו טיפשות,חלק מהמלכות היו מצליחות וחלקן.... איך לאמר.. מפרנס צריכות..
העבדים אהבו נורא את המלכות ובתמורה המלכות היו על פניהם יורקות.
בוקר אחד התפרסמה הודעה:
מסיבת פורים תהיה מדהימה השנה!!!
מוזמנים : גבירות ועבדים!!
(כדאי לבוא מחופש. לזוג הזוכה ינתן יופי של פרס!)
לא לכל העבדים היו מלכות, הרבה עבדים חיו בעצב בתאיהם עם נר דולק ובלי מלכה לשרת, הרבה עבדים חיו במסכנות עם נשים שאינם מלכות, בחושך ובאפלה.. והרבה עבדים איבדו תקווה שאי פעם ימצאו את המלכה.
אותם עבדים ידעו כי יצטרכו להשקיע את ליבם מרצם ונפשם בכדי למצוא זמן של חסד עם מלכה באשר היא... וחלקם חסכו בקופת חיסכון מיוחדת לניסויי מלכה בתשלום, שלא שווה בעיניהם כלום.
באותו בוקר שבו התפרסמה המודעה , בכל רחבי הכפר נהייתה מהומה!!!!!
מודעות דרושים פורסמו בכל עיתון,למרות שהיו אלו המודעות של העבדים שיכלו לממן מודעת דרושים.
פליירים חולקו בכל רחבי הכפר, צבעוניים ומבטיחים! זה היה נהדר.
חלק מהעבדים לא יכלו להרשות לעצמם לבזבז אז הם קצת התחילו להתרגז.. ישבו וחשבו מה לעשות
איך גם הם במלכה יכולים לזכות.
משהבינו כי קצרה ידיהם, חזרו הביתה שפופים מתמיד עם מבט מושפל.
האישה שהיתה בבתיהם לא הבינה מה קרה, אך היא כבר התרגלה לא להיות בעלת השאלה..
רק עבד אחד שובב.... צעיר נמרץ ותוסס ..
החליט שאת ההזדמנות למסיבה הוא לא מפספס.
הוא הלך ויצא את ביתו אל עבר הלא נודע
לחפש לו מלכה מרשעת( או מלכה נחמדה).
בזמן שהלך ראה עבדים מכל הסוגים מסתובבים שפופים לרגלי המלכות....עינהם מושפלות , הלשון בחוץ ועם הזנב מקשקש..
זאת היתה פעם ראשונה שראה העבד מלכה מהצד... הוא תמיד ראה את נעליהן מלמטה ולא העז לעולם להרים את ראשו.
הוא תמיד היה עסוק במלאכת הליקוק והניקוק.. שמעולם לא חשב להביט או... חס וחלילה לשפוט..
הוא תמיד דמיין אותן מופלאות, קסומות וזוהרות כמו חד קרן.. מהירות, עדינות ועוצמתיות. קוסמיות , ממבהיקות ואולי מבריקות...
העבד התוסס לא היסס.. הוא הרים את ראשו ונעץ מבטו בישבנה (של הגבירה השמנמנה.)
ופתאום הוא ראה נקבובים וגומות בירכיה השמנות,
עורה לא היה חלק כלל וכלל.
. היא יכלה לשמש פרסומת לנוריות של חשמל
הווווווו מאי גאד נחנק הצעיר כאילו אחזה בו ברונכיטיס.
למלכה היה צלוליטיס!!!!!!!!!!!!!!!!!!..
הביט המעיר הנה והנה וראה עוד מלכות,,, רזות גבוהות, שחורות שיער ואדומות, רב רובן היו כמעט מכוערות. אנושיות. הוא הביט ימינה וראה מלכה מצווה על העבד שלה במשפטי התרסה..
את המשפט היא לא הביאה בתחביר נכון... הוא הבין שהיא לא ממש גאון..
ופתאום כמו מלאך משמיים שלח לו אלוהים.... אל ידיו בין כל ההמון..
את ה - אסימון...
ומאז ועד היום הוא מחפש... כבר מזמן לא צעיר ותוסס.
את המלכה שעליו לא תמאס.. והוא ללקק את עקביה לא יתבאס.
הוא הבין כי המלכה גם היא נתונה לבחירה
ולא להסס להסכים לכל אחת במהרה...
השמועה עברה מדור לדור משנה לשנה ..
ומאז ועד היום הסיפור מתגלגל בין עבד לעבדון.
בין אפס לאפסון...
מאז ועד היום...
בוקר טוב לכולם.
העקבים מוגשים
בתיאבון