בבית קסום אי שם בגן עדן משפחת אומני יצרה דברים יפים בכל יום.
בבית קסום אי שם בגן עדן יצרו פסלונים, אמנות טהורה כחלום..
בוקר אחד לילו הקטן יצא לטיול בגן וקטף שושנים כלניות וצבעונים..
הביאם לאימו שהיתה עסוקה בפיסול יצירות לרחבות הגנים
אמו התרגשה ונטרפה דעתה, החליטה ליצור מהפרחים פסל בדמותה
ומכיוון שלא ידעה אך לרקוח וליצור מפרחי גינה את שרצתה..
קראה אז לכל המשפחה לחשוב ולחשוב כי היא נורא נורא רצתה...
לילו הציע לבשל הפרחים,
אבא הביא רעיון לשמר במלחים...
והילדה הקטנה אמרה שיודעת כי בכדור הארץ המוכר
מבשלים ורוקחים פרחים בעיסה לבנה טהורה מנייר..
ספקו כפיים משפחת אומני בהתרגשות ובהלם
הילדה הצליחה לחשוב על חומר גלם
הם בישלו והרטיבו והכניסו נייר ופרחים
היה אור יצירה, וניחוחות מלאכים
הם הצליחו ליצור דמות שניראית יפה ונינוחה
דמות של אישה שופעת ממשפחת מלוכה
אחרי שבוע של יבוש הבסיס היה מוכן
התאספו כולם אז אל השולחן
וראו את היצירה המוארת
יצירה מנייר לתפארת
החליטו לתתה מתנה לעולם לשלחה בדואר מלאכים ישירות אל איזה גן.
אך לילו הקטן לא רצה להפרד ,
והתחיל לבכות ולהתמרד
אמו אז נתנה לו עוד מתנה
לצבוע יפה את היצירה הקטנה
לילו לקח את הזמן..כי לא רצה לוותר
ובכל יום משיכת מכחול אחת- לא יותר
כך עברו השנים ולילו גדל ובגר
וסוף סוף הסכים לוותר - זה היה נהדר..
הם שילחו את הפסל הקטן והצבוע בקפידה
אל עבר גן בכדור- אל מי? זו היתה חידה.
הם התפללו וביקשו שהאנשים להבין ישכילו
שזו יצירת שושנים- שבאה מאהבתו של לילו
אל היצירה הגיע ראשון גבר מתבגר
בראש שלו היה נתון דבר לגמרי אחר
הוא הרים את היצירה המוארת
וראה שזו יצירה מנייר- גברת
הביט וחייך וממש התפעל
אך אחרי שניה זרק אותה לעזעזאל..
הוא לא הבין כלום ביצירות ובאמנות
הוא לא הבין שעשה מעשה של שטות.
הגבירה הושלכה לרצפה המלוכלכת
ואורה הגדול האיר את השלכת
וגבר בשל שראה את האור מרחוק
רץ לעברה ומשמחה התחיל לצעוק
הגיע אל הגברת והתחיל לצחוק
זה לא היה האוצר הנכסף המתוק
ושוב הושלכה , מעט מקומטת בשולי השמלה
וקוצים ננעצו בפניה וברגלה
אף יצור לא הבין לא גילה חמלה
אף אחד לא השכיל להבין
כפי שמשפחת אומני התפללה..
הגשם ירד, הבוץ גם ליכלך והרס
הבגד והשיער מנייר לגמרי נמס..
ורק ילד אחד ממשפחת אומני היוצרת
לא מפסיק לחשוב על היצירה הנהדרת
הוא בטוח עד היום, שבוודאי אותה גברת
שוכנת בפינה קסומה של משפחה אחרת..
לפעמים עוד אורה מבצבץ מידי פעם
אך כל העניין כבר מזמן חסר טעם
משפחת אומני עדיין מפסלת פיסולים של אוצר
אך שום דבר לא דומה לאותה אישה מפרחים ונייר
לפני 16 שנים. 8 בפברואר 2008 בשעה 7:29
